מתוך "בטיפולנט".
בשבועות האחרונים נדמה לך שמשהו השתנה: את כבר לא שומעת אותו שורק במקלחת, הסבלנות שלו לילדים פחתה ונראה שגם התאבון הבריא שלו למין ולאוכל טוב הולך ונעלם. את מחליטה לחכות כמה ימים ולראות אם משהו ישתנה, אבל כשאת מוצאת אותו בוהה בטלוויזיה בלי לשים לב שהוא צופה בתוכנית בישול, את מתחילה להשתכנע שהוא מתמודד עם דיכאון
קל לנו לדמיין כי אדם הסובל מדיכאון חווה מצוקה רגשית קשה, אך תהליך זיהוי הדיכאון, ההתמודדות עמו והטיפול בו הם תהליך מורכב גם עבור בן/בת הזוג של האדם המדוכא.
תגידי, את בדיכאון או שסתם נמאס לך ממני? זיהוי ואיבחון הדיכאון של בן הזוג
תאר לך מצב בו אישתך הייתה נמנעת מכל בילוי משותף שבעבר נהניתם ממנו, מאבדת עניין ביחסי המין ומתפרצת בכעס בתגובה לכל שיכחה או טעות מינורית שלך. מצב כזה עשוי לגרום לך להרגיש דחוי, כעוס ומבולבל, אך לא פעם עשויים תסמינים אלו להצביע על דיכאון.
חלק מן האנשים מסוגלים "לאבחן" את עצמם ולומר בגלוי כי הם מדוכאים, אך רבים אינם קוראים לדיכאון בשמו אלא נושאים אותו בשקט, בתקווה ש"זו רק תקופה קשה וזה יעבור". כאשר האדם המדוכא אינו מכיר בקיומו של הדיכאון ואינו מדבר עליו, עשויה התנהגותו להתפרש באופן שגוי ("נמאס לה ממני") ולהביא לפגיעה משמעותית במערכות היחסים. זיהוי של הדיכאון, לעומת זאת, יאפשר לך לפרש טוב יותר את התנהגותו של בן/בת הזוג ולהגיב בהתאם.
התסמינים לאבחון דיכאון כוללים על פי ה- DSM (ספר האבחון הפסיכיאטרי האמריקאי) תסמינים כמצב רוח עצוב או עצבני, אובדן הנאה וחוסר אנרגיה, שינויים בדפוסי האכילה והשינה, קשיי ריכוז, תחושות אשמה ומחשבות על מוות. מעבר לגורמים אלו עשויים שינויים והתנהגויות מסוימות להוות נורת אזהרה למצב דיכאוני:
מצב רוח ירוד: עצב, בכי, שתקנות לא אופיינית, תגובות לקוניות למאמציך לנהל שיחה.
שינוי ביחסים הבין אישיים: הפחתת עניין בפעילויות חברתיות, חוסר סבלנות ועצבנות כלפיך וכלפי הילדים, ירידה בעניין המיני.
הזנחה עצמית: ירידה בטיפוח העצמי, הפסקת פעילויות מהנות (קריאה, ספורט), הזנחת מטלות שוטפות בדרך בלתי אופיינית (הפסקת הבישול לילדים, אי תשלום חשבונות).
שינוי הרגלים: צפייה מוגברת בטלוויזיה, שימוש לא אופייני בסמים ואלכוהול, לבישת בגדים בגוונים כהים מהרגיל.
תלונות סומטיות: התלוננות מוגברת על כאבי ראש ובטן, חולשה, עייפות וכן הלאה
שנינו יחד וכל אחד לחוד: השפעות הדיכאון על הזוגיות ועל כל אחד מבני הזוג
באופן טבעי, דיכאון של בן/בת זוגך משפיע על איכותה של זוגיות : הפעילויות המשותפות האהובות הולכות ופוחתות, אחד מכם תופס את עמדת הנתמך והשני את עמדת התומך, חלוקת העבודה השוויונית בבית מופרת ואת/ה מתחיל לבצע את מרבית או את כל המטלות. בהתאם, מחקרים מצביעים על כך שמשפחות בהם אחד מבני הזוג סובל מדיכאון מאופיינות בפחות סיפוק בחיי הנישואין, יותר לחץ ורמות נמוכות יותר של תפקוד משפחתי, איכות חיים ותמיכה. הדיכאון עשוי להביא גם לקונפליקטים זוגיים רבים: מצד אחד, האדם הדיכאוני חש כי הוא זקוק ליותר ויותר תמיכה עקב מצבו המתדרדר ומצד שני- כוחותיו של בן הזוג הלא מדוכא הולכים ומדלדלים והוא חווה יאוש, תסכול וכעס על בן הזוג ש"שום דבר לא מספיק לו".
מעבר להשפעותיו השליליות של הדיכאון על הזוגיות, עשוי הדיכאון של בן/בת זוגך להשפיע גם עליך: אתה חש כי כל ניסיונותיך להביא לשיפור במצב אינם מועילים ומתמלא יאוש ואשמה; אתה "הולך על קצות האצבעות" כדי להימנע מלהכביד או להתעמת עם בן הזוג המדוכא; אתה מרגיש כי כל משאביך מוקדשים לאדם אשר כביכול אינו מכיר לך תודה… גורמים אלו, הנלווים לדאגה לאדם האהוב עליך, עשויים להביא לתחושות של עומס, שחיקה, לחץ ואף להתפתחותם של סימפטומים דיכאוניים.
כאילו לא די בהשפעות הדיכאון של בן הזוג עליך ועל היחסים ביניכם, תרפיה בין אישית לדיכאון מצביעה על כך שדווקא ליחסים בין אישיים עשויה להיות השפעה שלילית על הסימפטומים הדיכאוניים.
על פי גישה זו, הדיכאון מגביר את צורכו של המדוכא בתמיכה אך בו זמנית מביא אותו לתקשר עם סביבתו באופן מניפולטיבי, תלותי ותובעני אשר מפחית את הסיכוי לקבלת תמיכה. בהתאם, ככל שגובר הצורך בתמיכה פוחתת התמיכה בפועל והסובבים מספקים לאדם המדוכא תמיכה או הצהרות מזוייפות ("זה באמת בסדר שקראת לי בשלוש בלילה, אתה לא מתיש אותי, הכל בסדר אצלי"). האדם המדוכא מזהה את אובדן התמיכה האמיתית ובתגובה לכך תחושות היאוש, השנאה וההאשמה העצמית הולכות וגוברות.
יחד עם זאת, חשוב לשים לב כי הגישה הבין אישית אינה מטיפה להפסקת התמיכה: מחקרים רבים מצביעים על כך שקיומה של תמיכה חברתית וזוגית היא אחד הגורמים המשמעותיים המשפיעים על היכולת להתמודד עם הדיכאון.
דיכאון זה מדבק? כיצד תעזור/י לעצמך ולבן/בת זוגך?
בחלק מן המקרים מצליח האדם המדוכא להתאושש מן המשבר הדכאוני בכוחות עצמו ובעזרת תמיכת הסובבים אותו. עם זאת, טיפול בדכאון עשוי להביא להתמודדות טובה ומהירה יותר אשר תחסוך לבן זוגך, לך ולשאר המשפחה כאב ומצוקה רבים.
ההחלטה על פנייה לטיפול באמצעות פסיכותרפיה או ייעוץ פסיכיאטרי נמצאת בידי האדם המדוכא עצמו, אך כבן זוג אתה יכול להקל עליו את ההחלטה. למשל, תוכל להעביר מסר או לומר בגלוי כי אתה מעריך את נכונותו של בן הזוג לטפל בעצמו למרות הקושי, וכי הפנייה לטיפול אינה גורמת לך לראות אותו כחלש, חסר כוחות או "משוגע".
במידה ובן הזוג מסרב לפנות לטיפול ניתן להציע לו לפנות לטיפול זוגי. גם אם ברור לך שקשייך והקשיים הזוגיים נובעים רק מדכאונו של בן הזוג, עשוי טיפול זוגי לסייע בצורה משמעותית הן לך והן לבן זוגך: במסגרת הטיפול תוכלו לשפר את האינטראקציות השליליות הנובעות מהמצב הדכאוני, ונכונותך לפנות לטיפול עשויה להגביר גם את נכונותו של בן הזוג המדוכא לפנות לטיפול פרטני הממוקד בסימפטומים הדכאוניים.
יעילותו הרבה של הטיפול הזוגי הוכחה במחקר בו הצביעו החוקרים על שיפור משמעותי יותר בקרב אנשים מדוכאים שטופלו באמצעות טיפול זוגי ביחס למדוכאים שטופלו בתרופות נוגדות דיכאון.
ניתן לראות, אם כן, כי התמודדות עם בן זוג הסובל מדיכאון עשויה להיות מורכבת, אינטנסיבית ומתסכלת. במקרים אלו, ובמיוחד כאשר בן הזוג מסרב לפנות לטיפול, את/ה עצמך עשוי/ה להיעזר בטיפול פסיכותרפויטי באופן משמעותי. במסגרת הטיפול תוכל לזכות בתמיכה, בהכוונה כיצד לעזור לבן/בת הזוג ואפשרות לעבד את הקשיים והרגשות הנובעים מההתמודדות.
פורסם בטיפולנט