מה גורם לאדם לפנות לטיפול פסיכולוגי? חרדה? דיכאון? קשיים זוגיים? משברי חיים? אלו הגורמים עליהם אנחנו חושבות בדרך כלל כאשר אנחנו חושבות על גורמי פנייה לטיפול, אך לא פעם אנחנו שוכחות את אחת החוויות הנפשיות הקשות והמכאיבות ביותר אשר עומדות בבסיס הפנייה לטיפול: חוויה של בדידות נפשית.
בדידות: ללכת עם ולהרגיש בלי?
מי מאתנו אינה מכירה את התחושה המוזרה המתעוררת כאשר אנו מצויות בחברה, לעיתים עם האנשים היקרים לנו, ועדיין חשות בודדות, “לא מחוברות” או בלתי נראות? בדידות מקושרת פעמים רבות, שלא בצדק, לבידוד חברתי או להימצאות לבד, אך חוקרים ופסיכולוגים מסכימים על כך שבדידות מתייחסת לחוויה נפשית ולא למצב אובייקטיבי. בהתאם, הגדרה מקובלת לבדידות היא “פער בין רצונו של האדם למערכות יחסים חברתיות לבין קשריו החברתיים בפועל”. במובן זה, אנו פגיעות לתחושות של בדידות לא רק אם אנחנו רווקות, גרושות או בעלות מעגל חברתי-משפחתי מצומצם, אלא גם כאשר אנחנו עומדות בליבו של מפגש חברתי, מצויות בקשר זוגי או מג’נגלות תמידית בין בילוי עם הילדים לבילוי עם חברות.
מה, אם כך, גורם לנו לחוש בדידות גם כאשר אנחנו מבלות עם האנשים היקרים לנו
גורמי הבדידות: מדרווין ועד פרויד
הסבר מרכזי לתחושת הבדידות הוא הסבר ביולוגי-אבולוציוני המדגיש את ההיבט ההישרדותי של חווית הבדידות, מתוך הנחה כי האדם הוא יצור חברתי הזקוק לקשרים בין אישיים. גישה זו מציעה כי בדידות דומה במהותה לתחושת רעב, צמא וכאב: בדיוק כפי שתחושות אלו מאותתות לנו על כך ש”משהו לא בסדר” ושעלינו לפעול כדי לתקן את המצב- כך חווית הבדידות מאותת לנו שחסרים בסביבתנו אנשים המשמשים כעוגנים ותומכים.
מעבר לתפקיד הישרדותי זה, חשוב לזכור כי כנשים אנו פגיעות במיוחד לתחושות של בדידות. בתהליך הסוציאליזציה (חברות) אשר משפיע עלינו החל מיום הולדתנו, אנו סופגות מסרים לגבי חשיבותם של קשרים אינטימיים. בעוד שבנים סופגים מסרים המדגישים אינדיבידואליות והישגיות, כבנות אנו מכוונות להעמקת קשרינו רגשיים ובהתאם, בהיעדר קשרים אלו אנו פגיעות מאוד לחוויות של בדידות.
הסבר מרכזי נוסף לתחושת הבדידות קושר בין חוויות ילדות מוקדמות לבין חווית בדידות בבגרות. לפי הסבר זה, בילדות המוקדמת אנו מפנימות את דפוס הקשרים המשמעותיים בחיינו ובונות מודל פנימי המבנה את האופן בו אנו תופסות וחוות יחסים בין אישיים. לעיתים, מודל פנימי זה משפיע על האופן בו אנו תופסות יחסים בין אישיים עוד יותר מהיחסים הממשיים וכך, כאשר החוויה הפנימית של קשרים בין אישיים היא שלילית- היא צובעת את היחסים הממשיים. כך, לדוגמא, אושרית אשר חוותה הזנחה הורית ובילתה את מרבית ילדותה בפנימיות ומשפחות אומנה, מתארת את תחושת הבדידות שהיא חווה גם עם בעלה וילדיה: “אני מסתכלת עליהם אבל אני לא מרגישה באמת שייכת. יש לי כל הזמן את התחושה הזאת שהכל זמני, שאין שום סיכוי בעולם שיהיה לי את הבית הזה לאורך זמן. אז אני לא באמת נקשרת, לא באמת מרגישה ביחד ואז מה הפלא שאני לא יכולה לשמוח ולהתחבר, ושיש את כל המריבות האלה עם בעלי שסיפרתי לך עליהן?”.
במילים אחרות, כאשר חוויה של בדידות, הזנחה או פגיעה בקשרים בין אישיים טבועה עמוק בנפשנו, קשה לנו ליהנות ולחוות חיבור, קרבה ושייכות באינטראקציות בין אישיות. לדוגמה אילנה, אשר גדלה בבית עמוס קונפליקטים, בגידות ושקרים, מתארת את החשדנות והבדידות שהיא חווה במערכות היחסים שלה, למרות שהיא אהודה ומוערכת במקום עבודתה ועל ידי חברותיה: “אנחנו יושבות יחד לקפה. מדברות, משתפות זו את זו בכל מני פרטים אישיים. אבל בפנים אני חושבת כל הזמן: כמה אני באמת יכולה לסמוך עליכן? איזה רכילות תרוץ פה רגע אחרי שאני אקום? מי מכן באמת תעשה בשבילי משהו מעבר לכל המילים היפות?”
דוקטור, תרשום לי תחושת שייכות: השפעות פיסיות ונפשיות של בדידות
לא צריך תואר בפסיכולוגיה כדי לדעת שבדידות היא חוויה רגשית מכאיבה, המלווה פעמים רבות גם בתחושות של דחייה, עלבון, תסכול, חוסר ערך ועצב. רובנו התנסינו במהלך חיינו ברגעים או תקופות של בדידות בין אם היינו “מלכות הכיתה” ובין אם חווינו דחייה חברתית, וכמעט כל אחת מאתנו יכולה לזכור את החרדה והכאב המתעוררים ברגעים אלו. לצד זאת, מחקרים עכשוויים מצביעים על כך שבכך לא מסתכמת חווית הבדידות: בדידות נמצאה קשורה במגוון בעיות פיסיות ורגשיות שביניהן בעיות שינה, עייפות, כאבים כרוניים, עלייה בלחץ הדם, ירידה ביעילות המערכת החיסונית, חרדה, דיכאון ואף מחשבות אובדניות.
מעגל הקסמים של הבדידות
אחד ההיבטים האכזריים והמתסכלים של הבדידות הוא מעגל הקסמים בו היא עלולה לכלא אותנו: מחקרים מצביעים על כך שאנשים החווים בדידות מאופיינים בתפיסות בין אישיות שליליות המשפיעות על האופן בו הם מפרשים התנהגויות של אחרים (למשל, מפרשים התנהגויות רבות כביטויים לדחייה, ריחוק או ביקורתיות). תפיסות אלו משפיעות על יחסם לאחרים (למשל, ריחוק, הימנעות, ביישנות, חשדנות) באופן שמחריף את הבדידות ומשמר “מעגל קסמים שלילי” של בדידות.
בהתאם, הדרך ליציאה ממעגל הבדידות כרוכה במקרים רבים ב”בדק בית” וזיהוי האמונות, העמדות והתפיסות האוטומטיות הפוגעות בנכונות הפנימית שלנו להתקרב לאחרים ולתת בהם אמון. לא קל לערוך “בדק בית” מסוג זה, מאחר ופעמים רבות הוא כרוך בהתבוננות בחוויות עבר מכאיבות הנוגעות לאופן בו התעצבו דפוסי תפיסה וחשיבה המשמרים את חווית הבדידות. טיפול פסיכולוגי הוא אחת הדרכים המסייעות בתהליך זה, כאשר במסגרתו ניתן גם לשפר מיומנויות בין אישיות, לחזק את יכולת קריאת הסימנים החברתיים ולנטרל תפיסות ועמדות הפוגעות ביכולתנו ליצור קשר קרוב. בנוסף, עצם הקשר הנוצר בטיפול הפסיכולוגי הוא סוג של התנסות ב”ביחד”, המפחיתה את הבדידות ו”משכנעת” את אותן חוויות מופנמות כי קשר קרוב הוא בסך הכל פחות מסוכן מכפי שאנו רגילות לחוות אותו. לפעמים אפילו מתגמל עד כדי שמחה.