במערכות היחסים הקרובות ביותר שלנו, הכעס עשוי להגן עלינו מפני כאב הבושה.
בושה פוגעת ביכולת להקשיב ולעסוק בדברים ברמה אינטימית עמוקה. לעיתים קרובות כעס יכול להיות תגובה ממסכת מפני הכרה וקבלה של בושה אותה חווים. הדברים ניכרים בעיקר במערכות יחסים אינטימיות, בהן כעס יכול להיות מסך עשן המסווה בושה ומערער קרבה וחיבור אותנטי.
בושה נחווית כרגש שלילי, הנובע משיפוט והערכה עצמית, של מי אנו כבני אדם. בושה ואשמה הולכים יחד, כמעט תמיד. אנשים עשויים לחוות בושה בהיבטים ספציפיים כמו: דימוי ומאפייני גוף, רגשות, אינטליגנציה, מיומנויות או התנהגות. אך המיקוד זה עשויי לייצג ביטוי מודע, לתפיסה לא מודעת, של להיות חלש ופגום. במובן מסוים מיקוד צר זה, הוא קצה הקרחון, של דברים עמוקים יותר.
בושה הוא אותו קול פנימי, קשה וביקורתי שאומר שאנחנו "פחות טוב…" כאשר משווים עצמנו לאחרים. זהו הדיאלוג הפנימי שיכול לטפח מחשבות ורגשות המובילים לעיתים לדיכאון וחרדה.
בושה עלולה להיות מושרשת בילדות, בהזנחה רגשית, פיזית או אחרת. חוויות אלה מותירות ילד ללא כלים, מוצף ומבולבל, החווה קושי בהתמודדות. ילד עשוי להסיק שהוריו יודעים מה נכון עבורו ואין להם כוונה לפגוע בו, שהם אומרים אמת לאמיתה. בהמשך הוא עשוי להאמין שהוא אשם ולקוי. אמונה זו לצד חוסר הנוחות והאשמה העצמית על הכעס, הם הדלק המזין את תחושת הבושה.
בושה הופכת לאיום פנימי על תחושת העצמי והרווחה הרגשית ומחמירה אותה. לכן, האדם יעשה כל שביכולתו למזער, להכחיש, ולדכא תחושה זו. לעיתים, בנסיון לתקן את תחושת בושה, האדם הופך לפרפקציוניסט, חרד מטעויות וחדור מוטיבציה להצליח בכל מחיר. לעיתים במאמץ לספק נרטיב נגדי לתחושת האשמה, היא עלולה להתחלף בצורך שאחרים יעריצו אותו. מדובר במספר אסטרטגיות שאנשים עשויים לנקוט כדי להעלות את תחושת הערך העצמי בעיני עצמם ובעיני אחרים.
לבושה השפעה על מערכות יחסים, משום ששם הכי חשופים לביקורת אמיתית או מדומיינת. קשרים אינטימיים מחזקים את הנטייה לחוש ששופטים אותנו, במקום בו אנחנו השופטים הקשים ביותר של עצמנו. לכן, אין זה מפתיע שכאשר אנו נושאים איתנו בושה, אנו עשויים לבנות חומה רגשית שתגן מפני איום זה.
אי מודעות לתפקיד הבושה בחיינו, עלול לגרום לקושי באינטימיות, לערער את היכולת לפתח פתיחות ואותנטיות במערכות היחסים והקרובות ביותר שלנו. הפחד שהבושה תיחשף, עלולה לגרום לניתוקים ולתחושה של בדידות.
ברובנו קיים הרצון לאינטימיות וקרבה, להיות אהוב ונאהב ואנו מחפשים מערכת יחסים התומכת בצורך זה. עם זאת, אינטימיות אמיתית מצריכה תחושת בטחון המאפשרת להיות עצמנו, אותנטיים עם פחות מסכות. בטחון בקשר עשוי להתרחש עם אדם משמעותי שיש לו יכולת להקשיב ללא שיפוט, שיכול לאמת ולתת תוקף לחוויה. כדי להרגיש בטחון במערכת יחסים, חשוב לטפל בנושא הבושה.
ללא התייחסות וטיפול נמצא דרכים להימנע מקרבה ופתיחות בנושאים אותם חווים כמאיימים. כעס הוא אחד הדרכים. כעסים תכופים עשויים להוות מחסום ליצירת אינטימיות וקרבה, במטרה לא לחשוף את הבושה שחשים. כעס יכול להיות תגובה והסחת דעת מהסבל הפנימי – הבושה. ענן עשן אשר יסתיר את הכאב ולא יאפשר לקרובים ביותר לסייע. עמוק בפנים מרגישים פגומים ולא מאמינים שאפשר לסמוך על האחר ועל האכפתיות שלו. הכי בטוח הוא לכעוס ולהרחיק כדי לא להרגיש דחיה.
מכאן, שאנשים יחפשו באופן לא מודע, בן זוג פחות אותנטי, שאינו מביע אכפתיות ואף נוטה לכעס. קשר כזה מפחית את הסבירות שיעלו נושאים הקשורים לבושה העצמית. כך שמערכת היחסים נשענת מלכתחילה על ריחוק רגשי כחלק בלתי נפרד.
אינטימיות יכולה להיות מאתגרת ביותר גם במערכות היחסים הקרובות והאוהבות ביותר. להיות חשופים ופגיעים לכאב רגשי, בעיקר כשהדברים מלווים בבושה על העבר שלנו, איתו קשה לנו להתמודד, הוא לא דבר פשוט.
בושה הוא רגש אנושי כמו כל רגש אחר. ככל שנזהה ונקבל את עצמנו עם הבושה, כך נהפוך עצמנו לזמינים לקשרים משמעותיים ומתגמלים עם עצמנו ועם אחרים. קבלה ולמידה להרפות מהמשקל הכבד של בושה, מאפשר נוכחות עצמית טובה יותר בחיינו המאפשרת יצירת מערכת יחסים אוהבת ואינטימית.