בני אדם נוטים לשפוט ולבקר, מבלי להיות במקום של האחר ומבלי להבין מה עובר עליו. חשוב לעצור רגע ולשאול את עצמנו באופן כנה, אם היינו במצבו של האחר, מה היינו עושים, כיצד היינו נוהגים? בני אדם שונים זה מזה ומבלי להיות ב"נעליו" של האחר, אל לנו לשפוט אותו.
אנחנו שופטים את האחר ומבקרים אותו, מהמקום שלנו, של מה האחר מעורר בנו. מה הם החלקים באחר המזכירים לנו את עצמנו? או כפי שקרל יונג, ממניחי היסוד של הפסיכולוגיה המודרנית, כתב: “מה שמפריע לכם אצל זולתכם, יכול להוביל אתכם להבנה גדולה יותר של עצמכם”.