הוגנות ביחסים זוגיים

מבוא

אנו רוצים להאמין שיחסים בינאישיים-זוגיים מבוססים על אינטימיות, איכפתיות, ערכים משותפים, משיכה וכדומה. אך כאשר נכנסים למערכת יחסים אנו בוחנים, במודע או שלא במודע, גם את התשומות והתפוקות ממערכת היחסים. את רוב מערכות היחסים מניע רעיון האיזון המביא בסופו של דבר לסוג של השלמה. במקרה בו אחד מבני הזוג ירגיש שהוא נותן יותר מאשר מקבל, הקונפליקטים יהיו חלק בלתי נפרד מהמערכת הזוגית.

שיוויוניות והוגנות

מריבות רבות מתרחשות על רקע שוויוניות והוגנות ביחסים. ישנם זוגות רבים המגיעים למשבר ורבים על רקע סוגיות הקשורות לשיוויוניות. בחברה בה השוויוניות נתפסת כמצב אופטימלי ומקדשת ערך זה, הקונפליקטים הזוגיים יעלו על פני השטח, בעיקר משום שישנו לחץ חברתי או זוגי לשוויון.

חשוב לציין כאן ששוויוניות והוגנות ביחסים הם שני מושגים שונים ודומים. הוגנות ביחסים  (Equity) מתייחסת לקבלת תמורה בהתאם למעשים והפחתת אירועים לא שוויוניים. בעוד שוויוניות מתייחסת לחלוקה שווה של הנטל.

הדרך היא החשובה

אין נוסחת פלא ליצירת תחושת סיפוק, הוגנות וצמיחה בזוגיות. אך על מנת להיטיב את היחסים ולחזק אותם, יש צורך בהבנת התהליך. כאשר אנו מגדירים יחסים אינטימיים, יחסים זוגיים יש צורך שיתקיימו בו מספר מרכיבים: קשר רגשי, בטחון בקשר, סיפוק צרכים פסיכולוגיים-רגשיים ותלות הדדית כשלכל אחד יש השפעה משמעותית ומתמשכת על השני. חשוב לציין שלא בכל מערכת זוגית מתקיימים כל אותם מרכיבים והם עשויים להיות שונים בין בני אדם ובין זוגות.

למה זה חשוב?

ממחקרים עולה כי קיימת שביעות רצון גדולה יותר מנישואין בהם מערכת היחסים מאופיינת בהוגנות ושיוויון. במערכת כזו נעשה פחות שמוש בכוחניות, קונפליקטים נפתרים בקלות רבה יותר, ישנה פחות תוקפנות ואלימות, נעשית השקעה גדולה יותר בטיפוח ושימור מערכת היחסים.במערכות יחסים הוגנות, בעיקר הנשים, מגלות שביעות רצון ורווחה רגשית גדולה יותר.

עוד עולה ממחקרים כי ההוגנות נתפסת כמרכזית במערכות יחסים והיא גורם מנבא ביחס לשביעות רצון ושמירת הנישואין. כאמור, אין מדובר בחלוקת של חצי-חצי אלא בחלוקה גמישה שאיננה כמותית. המרכיבים המשמרים ת השוויוניות, תחושת ההוגנות ושביעות הרצון הם בעיקר: חלוקת מטלות הבית, המאמץ המושקע, קבלת החלטות משותפות, ותקשורת פתוחה בזמן קונפליקט.

וכמו דברים אחרים בחיים – הכל יחסי לסביבה

חשוב לציין כי מושג ההוגנות ביחסים הוא יחסי לנורמה התרבותית ממנה בני הזוג מגיעים, וקיימת אינטראקציה בין ההקשר התרבותי והחברתי לבין תפיסת השיוויוניות והשותפות של הזוגות. לעיתים קרובות שיוויוניות דורשת התמודדות עם נורמות חברתיות הסותרות אחת את האחרת ועלול להתקיים קונפליקט בין ערכים ישנים לחדשים. לכן התרבות מציבה לבני הזוג וליחידים בה, התמודדות עם שינויים ופתרון קונפליקטים בין הערכים השונים.

תאוריית ההוגנות ביחסים

תאוריית ההוגנות ביחסים טוענת כי בני זוג המרגישית שהם משקיעים הרבה יותר בלקיים את הזוגיות, הבית, המשפחה –  יחושו מצוקה רגשית וכעס רב. תאוריה זו גם מציעה ששותפים המקבלים יותר מאשר נותנים למערכת היחסים, גם הם ירגישו מצוקה רגשית, בעיקר אשמה משום שמרגישים שמקבלים יותר ממה שמגיע על בסיס תרומתם היחסית. בשני המקרים, השותף המרגיש עצמו נפגע, ינסה ולהביא לאיזון על ידי ביצוע שינויים התנהגותיים. באופן כללי, במונחים של שביעות רצון בקשר, זה שמקבל פחות הוא בדרך כלל מרגיש פחות טוב מזה שמקבל יותר. נראה כי בני אדם מעדיפים לקבל יותר מידי מאשר פחות מידי, גם אם לא תמיד אנו מרגישים טוב עם המצב.

ההנחה היא כי בני אדם מעריכים כאשר נוהגים בהם בהוגנות, לכל אחד מאיתנו ישנה הגדרה אחרת מה היא הוגנות. במערכת יחסים זוגית, אם האדם מקדיש זמן ומאמץ, מצפה מטבע הדברים לגמול.

הצורך בתגמול איננו צומח מתוך ריק. בני אדם מגיעים למערכות יחסים בציפיה ל"מאזן" – מה אני נותן ומה אני מקבל. מטבע הדברים, כאשר היחסים מתגמלים או אף למעלה מזה, המחוייבות לקשר מתעצמת ונעשית בו השקעה תמידית. לעומתם, אנשים שאינם חשים מתוגמלים אלא מקופחים, לצד התחושה כי אין להם אלטרנטיבה, ישארו בקשר מחוסר ברירה אבל ינסו לאזן את תחושת חוסר ההוגנות בדרכים המזיקות והפוגעות בקשר הזוגי.  זאת במטרה, לאזן בתוכם את תחושת חוסר ההוגנות ושמירה על איזון כלשהו.

תאוריה זו היא אחת הדרכים להתבונן בבני זוג ולהבין כיצד לגרום למערכת היחסים לתפקד היטב. תחושת הוגנות ביחסים מהווה בסיס למערכת יחסים טובה ואם היא נעדרת בני הזוג יתנהגו באופן שיחזיר לעצמם את תחושת האיזון.

גישה זו ניתן להכלילה גם לגבי יחסים נוספים כמו: הורה-ילדה, מעביד-עובד, עמיתים לעבודה, עובדים והארגון בו הם עובדים.

בכדי לתקן – צריך תקופה של מעבר

המעבר לשיוויוניות רבה יותר, כרוך בתהליך איטי שלעיתים יש בו סתירה ובלבול. מאחר ואין יכולת ומדדים לכמת שוויון במטלות, באחריות, בקבלת החלטות מדובר במשא ומתן על הצרכים השונים של "אני" ו"אנחנו". כדי להגיע להוגנות אשר תשביע את רצונם של שני הצדדים, יש לנהל דיאלוג על קבלת החלטות, על עם מה עומד בסתירה לערכים אישיים, תרבותיים, חברתיים וכדומה. על מנת לנהל דיאלוג כזה, יש לתקשר בצורה יעילה, למרות ההבדלים בין המינים או הבדלים מגדריים. זוגות המנווטים בין צרכים אישיים לבין צרכים זוגיים וחברתיים יצליחו להתגבר על הקונפליקט ולצמוח בתוך הזוגיות.

בטיפול, במטרה לעזור לבני הזוג להתגבר על קונפליקט ההוגנות חשוב לבדוק מספר סוגיות:

• מה היא הוגנות בעיני כל אחד מבני הזוג.
• כיצד הם מתגברים על ההבדלים המגדריים ביניהם.
• מה מרגישים עם דרישת האשה לשיוויון רב יותר.
• כיצד הסביבה המשפחתית והתרבותית מתייחסת לסוגיית השיוויוניות.
• על בסיס אילו מודלים זוגיים נבנה הקשר.

כאשר בני זוג נאבקים להגדיר מחדש תפקידים מסורתיים, חשוב שהמטפל יראה ויבין יחד עם בני הזוג, את ההקשר החברתי בו הם חיים וממנו הם מגיעים לזוגיות. רגישות מצד המטפל, לדרך בה עושים בני זוג את המעבר, עושה את העבודה עימם הרבה יותר יעילה.