הרשתות החברתיות הן תמיד נושא רלוונטי בעולמנו. בחודשי הקיץ לרשתות החברתיות השפעה גדולה על מצב הרוח, תחושת ערך ובטחון עצמי, בעיקר אצל אנשים פנויים… מנסיון מקצועי, נראה כי בתקופת זו אנשים פנויים פונים יותר לטיפול בתחושה שהגיע הזמן לשינוי.
נראה כי בקיץ ישנה צפייה לבלות וליהנות. בשונה, מהחורף כאשר נוטים להסתגר יותר בבית, להיות פחות חשופים למה שקורה עם אחרים, להסתדר פחות או יותר עם התחושות והמחשבות. מזג האויר משתנה, מתחילה תקופת אביב וקיץ, אנו נוטים לצאת יותר מהבית. מתחילה עונת ה"נדידה", יוצאים לחופשות, מסתובבים יותר בחוץ ומצטלמים יותר. בתקופה זו הרשתות החברתיות פעילות יותר – אנשים יוצאים לחופשה באתרים הנראים אטרקטיביים, מעלים תמונות עם בני זוג, משפחה וחברים. לא אחת, אני שומעת מפונים עד כמה התמונות המועלות ברשתות החברתיות גורמות להם להשוות עצמם לאחרים, לעורר רחמים עצמיים ותחושה שאין להם מה להציע לעולם, שחייהם משעממים וחד גוניים ביחס לאחרים, שכולם מבלים והם בודדים.
המדיה החברתית לכשעצמה איננה דבר רע. לפחות במישור לשמה נוצרה – חיבור בין אנשים, יצירת קשרים חדשים. היא כלי מדהים לעסקים, כמו כן, היא דרך להגיע לאנשים שלא היו זמינים לנו בעבר.
עם זאת, הרשת מציפה גם רגשות מורכבים רגשית:
בעבר, לפני עידן הרשתות החברתיות, כאשר אדם עבר פרידה כואבת וקשה ככל שתהיה, הוא יכול היה להרפות ולהמשיך הלאה לעבר משהו ומישהו חדש. כיום, בתוך "משחק" הרשתות החברתיות, קשה להיפרד לחלוטין – ישנה אפשרות ל"עקוב" אחרי האדם האחר, לדעת מה מעשיו ומה קורה בחייו, עם מי הוא מבלה, האם יצר זוגיות חדשה, מי מהחברים המשותפים נשארו איתו וכדומה. אנחנו כל הזמן "מחוברים", קשה להתנתק.
פלטפורמה זו, מעוררת אצל אנשים רבים חוסר בטחון. החשיפה לחייהם השל אחרים, הרצון שגם להם יהיה מה שיש לאחרים, מעורר כאב וסוג של קנאה: רווק הרואה תמונות כיצד חבריו בזוגיות, רוצה שגם לו תהיה זוגיות. אנשים המעלים תמונות של נסיעות ברחבי תבל עם חברים בעודך יושב בבית כשאין לך עם מי לנסוע או שאין באפשרותך לנסוע, זו גם סוגיה לא פשוטה. אנשים שילדיהם חיים רחוק ובמנותק מהם, יתקשו להכיל תמונות של משפחות היושבות ומבלות יחד. אשה המתמודדת עם סוגיית משקל יהיה לה לא פשוט לראות תמונה של חברה עם גוף מושלם בביקיני וכו'. השוואה וקנאה הם חלק בלתי נפרד מהטבע האנושי, בעיקר כאשר מוצגות תמונות אידיליות של אושר.
ישנן אין ספור מצבים אשר ימצאו אותנו חשופים לרגשות כואבים. ברגעים כאלה אנחנו שוכחים שאחרי תמונה נהדרת של שמים בהירים עלול להסתתר ענן שחור. אנחנו בוחרים בקפדנות להעלות את התמונות המושלמות. חשוב לזכור שמדובר בתמונה, זה הכל. אף פעם לא יודעים מה מסתתר מאחוריה, מה היה קודם לצילום ומה היה אחריו. אבל עבור מתבוננים בפוסטים ובתמונות של אחרים, הכאב הוא כאב אמתי.
מה עושים עם רגשות אלה? כיצד מונעים מעצמנו מלהיפגע ברגעים אלה? אתחיל בכך שבעידן הנוכחי, קשה מאוד להתנתק לחלוטין מהרשתות החברתית. יש לזכור שעבור לא מעט אנשים הרשת החברתית, היא סוג קשר עם אנשים אחרים, לעתים, מפלט מפני בדידות.
מאידך, אפשר לנסות לשנות את הדרך איתה מתמודדים עם הסוגיה. לדוגמה: התנתקות מוחלט מכל רשת חברתית שבה נמצא בן הזוג לשעבר, כך שלא תוכל בשום דרך (כמעט) להתחבר אליו. דרך נוספת היא להגביל את עצמך באמצעות תוכנה המקציבה זמן גלישה, כך שלא תוכל לחטט באופן כפייתי בכל הרשתות החברתיות. דרך שלישית היא למחוק מהסלולרי אפליקציות של רשתות חברתיות, כך שאם תרצה לגלוש תעשה זאת באמצעות המחשב בבית, דבר שיצמצם את זמן הגלישה וכו'. ישנם אמצעים טכניים נוספים.
אחרי כל ההצעות הטכניות, חשוב בעיקר לבדוק בטיפול את דפוסי החשיבה, האמונות והתפיסות הגורמות לך להרגיש חסר בטחון, מהיכן הצורך להשוות עצמך לאחרים ומה עלול להיות כתוצאה מכך, כיצד דפוסים אלה מקבעים אותך במקום מבלי יכולת לשינוי משמעותי ללא סיוע.
יש לזכור שהמדיה החברתית איננה גורמת לחוסר בטחון, היא רק מעוררת את חוסר הבטחון הקיים בך.