כיצד לעצור את המדרון החלקלק של רחמים עצמיים

החיים מזמנים לנו אין ספור הזדמנויות לרחם על עצמנו: חווית דחייה קשה, החמצה כואבת או אכזבה גדולה יכולים להוביל אוטומטית לרחמים עצמיים, אשר בקלות רבה הופכים להיות ה"חבר הכי טוב". אולי חבר טוב, אבל מאוד לא יעיל. רחמים עצמיים גורמים, למעשה, לחשיבה פסימיסטית ולתחושות הרסניות שאינן מסייעות להתגבר על המצוקה. דרך חשיבה זו, מקבעת וגורמת לתקיעות שאיננה מאפשרת חשיבה רחבה, יצירתית ומעשית כיצד יוצאים מהמצב. ברור, שאנשים לא מבקשים או מזמינים מצב זה לחייהם. אולם, כמו במחשבות שליליות, יש לרחמים עצמיים נטייה לדבוק בנו לזמן ארוך ואולי אף לתמיד. לעיתים, באופן לא מכוון, נוצר גם "רווח משני" ברחמים עצמיים – תחושה שאתה מסכן ומגיע לך יחס מיוחד, אנשים מתייחסים אליך בזהירות וברגישות, יש לך לגיטימציה לא לעשות דברים, אתה יכול לכעוס על אחרים והם אמורים להכיל ולהבין וכו'.

כאשר מאבדים אדם יקר או חולים, יש הצדקה והגיון ברחמים עצמיים. אבל, כאשר רחמים עצמיים תופסים את כל ההוויה והופכים לטבע שני, הם אינם מאפשרים לפעול באופן חיובי, נמרץ ויצירתי לעשיית שינוי אשר עשוי להביא להטבה ושינוי. כאמור, רחמים עצמיים משפיעים גם על הסביבה הקרובה וגורמים גם להם לקושי ועצב. הדברים עלולים להגיע למצב בו הסביבה תתעייף ותפסיק להיות אמפאטית ומכילה, דבר שיוביל לרחמים עצמיים גדולים יותר ולתחושה של הכול עלה על מסלול של מדרון חלקלק ותלול. במצב זה העומס הרגשי הולך וגדל והיכולת לצאת ממעגל הרחמים העצמיים הולכת וקטנה. הצפייה שאחרים יגלו חמלה כלפיהם, את אותה החמלה שאינם יכולים לגייס עבור עצמם.

אנשים עם יכולות הישרדותיות טובות, מה שאנו מכנים "אנשים חזקים", מסרבים לאפשר לרחמים עצמיים לחבל במטרותיהם העתידיות. הם משתמשים בקשיים (הבלתי נמנעים), כמנוף לצמיחה, שיפור והתחזקות ולא להיפך. כיצד הם עושים זאת?:
• הם מרשים לעצמם לחוות רגשות מגוונים כגון צער, אכזבה, כאב ובדידות. אינם מסיחים דעתם מרגשות קשים ואינם מעסיקים עצמם בשאלה אם החיים "הוגנים" כלפיהם, למה זה מגיע להם וכו'? ברור להם שהדרך להתמודד עם קושי רגשי, היא פשוט לעבור את התקופה.

• הם יודעים לזהות מראש את סימני המדרון החלקלק המוביל לרחמים עצמיים. כאשר אדם ממוקד רק או בעיקר בכישלונות של עצמו, באופן טבעי המחשבות השולטות יהיו שליליות וישפיעו לרעה על כל עשייה או התנהגות. השילוב של חשיבה שלילית ותקיעות, מעצימים את הרחמים העצמיים. אנשים עם כוחות נפש, יודעים לזהות את תחילת המסלול ויודעים לעצור לפני ההידרדרות למקום שאין בו צמיחה.

• יכולת ראיה אובייקטיבית יותר. מצב רגשי משפיע על האופן בו תופסים את המציאות. אדם עם נטייה לרחמים עצמיים, יתמקד בעיקר בדברים הרעים המתרחשים בחייו, תוך התעלמות מהטוב. לעומתם אנשים עם חוסן רגשי, ישאלו את עצמם אם המחשבות שלהם מייצגות את המציאות כפי שהיא, תוך התייחסות ממוקדת באירוע השלילי שחווה ותיחומו, בניסיון למצוא פתרון יעיל למצב. הם אינם מאפשרים למחשבות שליליות להפוך ל"נבואות המגשימות את עצמן", יבדקו ויאתגרו את עמדותיהם באמצעות התנסות במטרה לבדוק אם יש מקום למחשבות השליליות. אין מדובר בניתוק רגשי, אלא בחשיבה אינטגרטיבית של מגוון הרגשות.

• אנשים הנוטים לרחמים עצמיים, מעכבים ומתעכבים במציאת פתרונות יעילים למצבים מעוררי חרדה, מקבעים עצמם במקום שאיננו מאפשר צמיחה. לעומתם, אנשים עם חוזק רגשי יעסקו בעשייה לשיפור מצבם, יקחו אחריות אישית לשינוי ולא יפקידו בידי אחרים את המפתח לרווחתם הרגשית.
אנשים הנוטים לרחמים עצמיים מסתובבים בעולם עם תחושה קבועה של "למה זה קורה לי תמיד?" הם יתקעו באותו המקום מבלי שתהיה להם יכולת לראיה רחבה יותר, לפרופורציות מציאותיות ולמציאת פיתרונות מעשיים מקדמים. אימוץ תפקיד הקורבן אל מול החיים, מהווה הגנה מפני לקיחת אחריות לפעולה ולשינוי, למקום שרוצים להיות בו.

לא ניתן למנוע או לפתור חלק מבעיות החיים. אובדן יקירים, אסונות טבע, מצבים בריאותיים קשים – הם בעיות שרובנו מתמודדים בזמן זה או אחר בחיים. אנשים המרחמים על עצמם, יעסקו בעיקר ברחמים העצמיים מבלי יכולת לעזור לעצמם או לאחרים הזקוקים להם. לעומתם אנשים עם חוסן נפשי שומרים על השקפה אופטימית יותר ביחס ליכולת שלהם להתמודד עם על מה שהחיים מביאים עימם. קבלת אחריות על החיים הולכת יד ביד עם ההבנה שאנו אחראים על כיצד חיינו יראו.

לא תמיד ניתן לעבור תהליך זה לבד, אין זה פשוט כפי שזה נשמע. לכן, לעיתים יש להיעזר באיש מקצוע אשר יסייע להבין ולשנות תבניות חשיבה ופרשנויות שליליות, יתמוך וילווה עשייה מגדלת תוך ניסיון לבנות והחזיר את תחושת הכוח והשליטה העצמית. לגרום לאדם להאמין ששינוי אפשרי גם אם הוא מפחיד.