אנשים רבים נוטים לשפוט ולבקר את עצמם על כמעט כל דבר בחייהם, לחוות רגשות אשם ולהרגיש פחותי ערך בהשוואה לאחרים.
מידת מה של ביקורת עצמית מסייעת לעשיית שינוי, להתקדמות ולהתפתחות. אבל כשביקורת הופכת למוגזמת היא עלולה לגרום לפעולה הפוכה – לעצור התפתחות טבעית, לגרום להימנעות ואף להיכנס לחרדה. אנשים עם ביקורת עצמית גבוה, אינם סלחנים כלפי עצמם, הלך מחשבתם נוקשה. עוסקים בהאשמה עצמית הפוגעת באיכות חייהם ,ביצירתיות ובספונטניות הטבעית. הדימוי העצמי פגוע וכך גם היחסים עם עצמם ועם האחרים הקרובים להם.
ביקורת עצמית מתפתחת, לרוב, בילדות: ביקורת קשה ותובענית מצד הורים או דמויות סמכותיות אחרות (מורים וכדומה) הופכת את הביקורת לחלק מהקול הפנימי של האדם, גם אם הוא לא תמיד מודע לכך.
השוואה לאחרים וציפיות עצמיות גבוהות, הינם גורמים משמעותיים התורמים לתחושת נחיתות.
ילדים אשר גדלו בסביבה לא מטפחת שאיננה תומכת ומעודדת, עלולים לפתח גישה בלתי מתפשרת להישגים אשר גורמת לביקורתיות יתר כלפי עצמם. קיים קשר הדוק בין ביקורת עצמית גבוהה לצורך בשליטה ופרפקציוניזם.
ניתן לטפל ולמתן ביקורת עצמית גבוהה, באופן שתוכל לשרת ולקדם צמיחה והתפתחות. חשוב לזכור שטעויות הן תכונה אנושית וכבני אדם כולנו עושים טעויות – גם לכאורה המוצלחים והמושלמים. ההבדל הוא שהאחד (הביקורתי) בוחר להתעכב על כל טעות קטנה שעשה, להרגיש אשמה ולבקר את עצמו באופן הרסני בעוד האחר מבין שטעות היא אנושית ונסלחת, הוא למד ממנה תוך ידיעה שהדרך רצופה בטעויות ומכשולים, אשר הכרחי לעבור בהם כדי להתקדם ולא להיתקע.
אדם שאיננו אוהב ומעריך את עצמו, יתקשה לגייס אהבה והערכה מהאחרים. לא זאת בלבד, אדם זה יהיה ביקורתי גם כלפי האחרים. הדבר הופך לכדור שלג אשר מגביר את חוסר ביטחון ודימוי עצמי נמוך.
לכן, חשוב ללמוד להעריך את עצמך, את המאמצים המוטיבציה שאתה משקיע, ולא רק את התוצאות שהשגת או לא השגת. למרות שזו קלישאה, חשוב ללמוד להתבונן בחצי הכוס המלאה, זהו כרטיס הכניסה לעולם משמעותי ומספק יותר. כאשר בוחרים להתמקד בדברים שאנו טובים בהם ופחות בנקודות התורפה שלנו, קל יותר לקבל את עצמנו. אנשים עם ביקורת עצמית גבוהה מעצמים כל טעות קטנה למימדים ענקיים. חשוב לשים דברים בפרופורציות ולהפנים שלא כל טעות היא טעות קריטית.
לעתים השוואה לאחרים עשויה להגביר מוטיבציה, מעודדת תחרותיות ופרודוקטיביות. מצד שני, השוואה לאחרים (אצל אנשים מסויימים) עלולה לגרום לתחושת נחיתות ואף להפוך להרסנית. היה טוב ככל שאתה יכול מבלי לבדוק כמה האחרים טובים ממך. יש לזכור שלא הכל נמצא בשליטתנו. עיסוק בדברים שאינם בשליטתנו, עלול ליצור מתח וחרדה מיותרים, שכן אין ביכולותינו לשנותם. יש להתמקד בדברים שיש לנו שליטה והשפעה עליהם. לדוגמה: יש לך מבחן, תתכונן אליו ככל שאתה יכול – רמת הקושי של המבחן איננה בשליטתך.
עבור מהמאקרו למיקרו – חלק כל משימה ליעדים ולמטרות משנה הניתנים להשגה או לשינוי בכל שלב. אדם עם ביקורת עצמית גבוהה רואה את המטרה הגדולה וכשאיננו מצליח לעבור משלב לשלב, יחווה מפח נפש וביקורת עצמית הרסנית. לכן, חשוב לחלק משימה ליעדים ופלחים קטנים הניתנים למדידה, לשינוי ולחווית הצלחה.
מחשבות שליליות-טורדניות הן "הרעה החולה" של האדם הביקורתי. דפוסי חשיבה אלה מקבעים ומשפיעים על ההישגים, על העדר תחושת ערך, ובסופו של דבר על התוצאות. בכל פעם שעולה מחשבה שלילית-טורדנית, נסה לאתגר את עצמך, להטיל בה ספק ולבדוק כמה היא נכונה. בעיקר כאשר מדובר במחשבות כוללניות כמו "אני לא מוצלח…". במצבים אלה שאל עצמך האם בכל מה שאתה עושה אתה לא מוצלח? מה עם ההישגים שהגעת אליהם וכו'. הטל ספק בכל מחשבה שלילית שעולה, נסה להחליף אותה במחשבה אופטימית ומעשית יותר, בתקווה שתצליח לסגל דפוסי חשיבה חיוביים, גמישים ומגוונים יותר.
במידה ולא הצלחת ליישם את הכלים באופן עצמי, כדאי לשקול לפנות לטיפול מקצועי. כיום ישנם סוגי טיפול המכוונים לתיקון טעויות חשיבה ולהקניית כלים להתמודדות מעשית עם מחשבות ביקורתיות. הדבר יאפשר מיתון ביקורת עצמית, התמודדות מעשית טובה יותר, עם אתגרי החיים.
בעידן הנוכחי ובחברה בה אנו חיים, תחרותיות והשוואה הם חלק בלתי נפרד מקיומנו. לכן, ביקורת עצמית נוקשה והשוואה לאחרים, הופכים להיות חלק בלתי נפרד מחייהם של אנשים רבים. תכונה זו איננה מקדמת, לכן חשוב לנסות לשנות דפוסים אלה.