לכאב וכעס יש תכונה מדבקת במערכות יחסים וברשתות החברתיות .
אנו חיים בעידן של מגיפה עולמית מדבקת. זה איננו וירוס ה"קופץ לביקור", אלא וירוס העובר מאדם לאדם ומדבק. כך גם הכעס מדבק. כעס פורץ כמעט אוטומטית לנוכחת תחושת איום, תסכול, קיפוח וחוסר הוגנות. בתקופה זו בה אנשים הרבה יותר מפוחדים, רגישים, מאויימים, ופגועים (פיזית, רגשית, פוליטית וכלכלית) הם משליכים את כעסם, על האחרים. הדברים מתרחשים על קרקע בה התקשורת מתקפת את כל הפחדים מערערים אותנו ומפעילים ומציתים את כפתורי התגובה, במערכות יחסים ובחיים.
די בכניסה לרשתות החברתיות ולהיווכח שהכעס הוא המוטיב המרכזי בהם. הקוטביות קשה והפיצול נוכח בכל מקום. דברים אלה עוברים כמעט אוטומטית ומשפיעים על מערכות יחסים באשר הן. בעולמנו הדיגיטאלי, גם ללא שפת גוף ונימה אישית, יש בכוחן של מילים זועמות לפגוע ולפצל.
כך קורה גם במערכות יחסים קרובות. כמו רגשות שליליים רבים, כעס הוא תגובה לבעיה אשר לעיתים קרובות מתרחבת ומתפשט ויוצרת בעיה חדשה. נשמע מוכר?
אנשים "סוחבים" איתם פצעים ישנים, אשר ממשיכים להתקיים בתוכם ובכל פעם שיזהו משהו המזכיר מקום פגיע זה, הם ישתמשו בזעם כהגנה מפני הכאב ופגיעת העבר. ראיתי את כוחו של כעס זה אצל אנשים אשר הפצעים הישנים המשיכו להתקיים בתוכם (לרוב, באופן לא מודע) וכל נגיעה לא רגישה במקום הכואב, זכתה לתגובת זעם והתקפה. אנשים אלה יודעים להפעיל ולעורר באחר את אותן הנקודות מבלי להיות בכלל מודעים שהם עושים זאת.
הדברים מתעצמים כאשר החוויה הינה של ביטול ואי קבלה של הרגשות השונים, בדומה להתעללות רגשית. מפגשים עם אנשים אלה, טעונים ותגובתיים מאוד. המעבר מנושא לנושא מהיר, כמו במשחק טניס קשוח. ההרגעה הוא תהליך נקודתי, שלאחריו כל אמירה יכולה להצית מחדש את הפגיעות והתגובה. מודעות, עיבוד והבנה למקורות המעוררים תגובה רגשית, עשויים לשנות ולשפר את מערכת היחסים.
זוגות כאלה מדגימים את האופי המדבק של הכעס. הרגישות הרבה הקשורה לטראומות ואירועים קודמים. רובנו מגיעים ממקומות פגיעים, מכאבים ורגישיות שלא נרפאו. גם אם הפצעים אינם פיזיים, הם משאירים חותמם בנפש.
ביקורתיות, זלזול וחווית ודחייה משאירים את חותמם בדיוק כמו פגיעה וכאב פיזי. הגוף והנפש זוכרים. התקפות מילוליות כואבות. אנו מגיבים מתוך אינסטינקט הישרדותי למילים חותכות, פוגעות וקשות.
זוגות תוקפניים מילולית יסבלו מיותר חרדה, כאב וסבל. קראתי ציטוט חכם "פחד מוביל לכעס. כעס מוביל לשנאה ושנאה מובילה לסבל.".
כעס מוביל למקומות קשים. כאשר אנשים נכנעים לזעם של עצמם, הם מדביקים בכך גם אחרים סביבם – בני הזוג, הילדים, המשפחה, הסביבה הקרובה והרחבה יותר . עדיף לחשוב לרגע לפני שמפיצים את נגיף הכעס, הזלזול והזעם.
לעיתים קרובות כדור הכעס מתגלגל וצובר תאוצה וקשה עד בלתי אפשרי לעצור אותו. צריך להבין את ההשלכות ולהפסיק את התגלגלות כדור השלג לפני שיצא משליטה.
הדברים מתייחסים לנעשה בארץ בימים אלה, ההשלכות הקשות של הנגיף על הפרט, המשפחה והחברה.
