אין דבר דביק יותר מאשר משפחה בחגים. אתה יכול להשקיע אין סוף בטיפול טוב ויעיל. אך 15 דקות לתוך מפגש משפחתי בחג, אתה חוזר לאותה דינאמיקה ישנה ומטורפת. כל האסרטיביות שפיתחת משך השנים, נעלמת כלא הייתה ברגע שאחיך לדוגמא (או בן משפחה אחר…) מתחיל בהתקף הזעם המסורתי שלו, או שאמך מדברת שוב על ההתרחקות שלך ממנה, אתה מוכן לעשות ולהבטיח הכל כדי להרגיע אותה. עבור אנשים רבים מפגשים משפחתיים דורשים אסטרטגיות השרדותיות כדי להישאר מחוץ למצבים הדביקים והשואבים הללו.
בטרם אתה מתייאש לגמריי, הקדש מחשבה קלה להצעות הבאות:
• ותר על תקווה – רובנו הולכים הביתה אחרי מפגש משפחתי בתקווה שתהיה להם את היכולת לשנות את הדברים שאינם יכולים לקבל. גם אם הדברים לא מודעים, המשאלה היא שהמשפחה תפסיק את התנהגותה המשפיע עלינו, ולא לטובה. מה סך הכל רצינו? רצינו התנהגות הולמת שלא תחזיר אותנו להתנהגויות המזיקות מהעבר. רק ביקשנו שיתקשרו איתנו באופן בו לא יהיה צורך להתגונן, להצדיק ולהסביר את עצמנו. שהשיח יהיה כזה שארצה להישאר ולחזור שוב על החוויה החיובית, יחסית.
התקווה שהמשפחה תפעל בצורה מושלמת, או אפילו סבירה, במצבים של מצוקה – היא תקווה שהסיכוי שלה להתממש לא גבוהים. לכן, לפני המפגש לארוחת חג, קחו לעצמכם מספר דקות שקטות לחשיבה על איך שאתה רוצה שיהיה במפגש ואיך אתה רוצה שבני המשפחה יהיו. מאידך, התכונן לקבל אותם גם אם הם מתנהגים כפי שהיו מורגלים מאז ומתמיד. במקרה הטוב, אתה עלול להיות מופתע ולגלות שהם עשו סוג של שינוי, כך שחלק מהמשאלות שלך ממילא מתגשמות. במקרה הגרוע – נתק עצמך רגשית מהסיטואציה, כאילו אתה צופה בהם מבחוץ משחקים את המשחק אליו הם מורגלים – עלבונות, גסות רוח, מניפולטיביות וכו'.
• קבע לעצמך גבולות בטוחים – בהנחה שבני המשפחתך לא ממש השתנו והם ממשיכים בהתנהגותם משכבר הימים, עליך להחליט כמה מגע אתה באמת רוצה איתם בזמן האירוח. האם ישנם בני משפחה שממש קשה לך להיות בחברתם? האם ישנם כאלה שאתה יכול לשאת אותם כקבוצה ולא כיחידים? כמה זמן "אינטימי וקרוב" עם המשפחה מספיקים לך? כמה זה יותר מידי?
חיוני לשאול את עצמך את השאלות הללו, לפני המפגש המשפחתי ולא במהלכו כאשר המשפחה התכנסה יחד. חשוב לפני האירוע על דרך המאפשרת לך להציב גבולות אשר יאפשרו לך להישאר באירוע ולהרגיש בנוח. חשוב לכמה זמן אתה זקוק כדי להישאר בסיטואציה המשפחתית, מבלי להיפגע ולפגוע. הכן לעצמך "דרכי מילוט" כאלה או אחרים. לדוגמא: אל תתן לעצמך להיות תלוי בהסעה בקרוב משפחה, האם "חבר טלפוני" יכול לספק לך תירוץ נח ליציאה לא דרמטית מהבית?
• ותר על שליטה – ברגע שאתה מגיע אמא שלך אומרת "הכרת מישהו/מישהי, אולי תפנה לאפליקציות שידוכים… מכירה המון אנשים שהתחתנו דרך האפליקציות… " וכו'. הנושא עלול להיות זוגיות, משקל, עבודה, חברים וכו'. משפטים ואמירות כאלה עשויים להוציא ממך את כל האויר, מאתגרים כל מילימטר של קבלה עצמית, שעליה עבדת בכל דרך אפשרית – טיפול, ספרים לעזרה עצמית, חברים נאורים וחכמים וכדומה. אמירה כזו גורמת לעיתים קרובות, לנסיגה למקום הלא בטוח, למקום הקדום בגללו לא נעים לך לחזור לדבקות המשפחתית. התגובה היא האוטומטית היא רצון להתווכח, להסביר, להצדיק ולרצות לשכנע את אמא שלך שאתה בסדר עם המצב, לקבל אותך ואת חייך.
זכור כי כל נסיון לשלוט באנשים אחרים, הופך אותך נשלט על ידם. במידה ותחכה שמישהו יקבל ויבין אותך, אתה נותן לו שליטה על חייך, הרווחה הנפשית שלך נתונה בידי האחר.
אתה יכול לבלות 20 שנים בנסיון לרצות לדוגמא את אמך, היא עדיין לא מסוגלת לקבל אותך כפי שאתה רוצה שתקבל אותך. כל ניסיון להתווכח, לאיים ולהסביר על מנת שיקבלו אותך ויאמרו לך את המילים להן אתה זקוק, יכולים לשאת פרי אך ורק למראית עיין יאמרו לך מה שאתה רוצה לשמוע. חשוב לזכור, לעולם לא תוכל לשלוט במחשבותיו ורגשותיו האמיתיים של האחר. כדי לרצות אותך ולקנות סוג של שקט, אנשים יאמרו לך דברים שתרצה לשמוע. אבל הם לא ממש ישנו את דעתם, אמונתם וערכיהם.
הדרך היחידה להימנע מלהיתקע במעגל הקסמים הזה, הוא להפסיק לנסות לשלוט באחר. אל תפר את האמונות והערכים שלך ואל תבזבז אנרגיה על לגרום לאחרים שיוותרו על האמונות והערכים שלהם. אם נוכחת שהאמונות של האחרים שגויות ואינן מתאימות לך, שמור את האמת שלך לעצמך, בין אם בני המשפחה מאשרים אותה או לא. המשך להרגיש תרגיש שאתה מרגיש, דע מה שאתה יודע אך תן לאחרים את החופש לנהוג אותו הדבר.
אם אתה נפגע מעומק הלב על ידי בן משפחה, התרחק מהסיטואציה. אתה יכול לנסות להפסיק לשלוט בהם על ידי לקיחת אחריות מלאה על עצמך, מעשייך ומחשבותייך. אינני מציעה לוותר על עמדותייך ואמונותיך ולהוריד מהאחרים את כל האשמה, אלא להכיר ולקבל שרק לך יש את היכולת להגיב על פגיעה באופן מרפא, במקום להעמיק את הכאב. אין זה משנה מה המצב – רק לך את היכולת לשלוט על הפעולות והמחשבות שלך כדי לתקן מהר וביסודיות.
• הפוך לצופה פעיל או צופה משתתף – במדעי החברה משתמשים במחקרים בטכניקה שנקראת תצפית משתתפת. כלומר, מצטרפים לקבוצה של אנשים כדי לצפות ולדווח על מעשיהם. כשאתה בעמדת צופה משתתף ומתבונן באחרים, כמעט כל פעילות קבוצתית מעניינת, מסקרנת ומעשירה. בעיקר כאשר מתרחקים רגשית מהסיטואציה ורק מתבוננים בה.
התבונן במשפחה כאילו אתה עומד לכתוב תסריט לקומדיה – ככל שהתנהגותה של המשפחה תהיה יותר קיצונית, כך היא יכולה להיות יותר משעשעת בנושאי הורות, סודות משפחתיים רעילים, מכות "מתחת לחגורה" וכדומה. אחרי תרגיל כזה אתה עלול לגלות שאינך סובל יותר מהסיטואציה המשפחתית המטורפת, אלא אף מתחיל להינות ממנה.
• בדוק מראש עם מישהו מבני המשפחה (איתו יש לך קשר טוב) על הלך הרוח במשפחה,
ושריין אותו כדי שיהווה מקור תמיכה במקרה בצורך. אם אינך סומך על בן משפחה שיהיה שם איתך ובשבילך, שריין לעצמך חבר איתו תוכל לחלוק את הדברים אחרי המפגש המשפחתי ולא תוך כדי. יש להקפיד לא "לחפור" יותר מידי. לדבר על המפגש המשפחתי לא יותר מיום- יומיים, להתחבר מחדש לעולם שלך, מבלי להפוך את הדברים לדרמטיים מידי.
אסטרטגיות אלו, נועדו לסייע לך לאהוב ולהתקרב למשפחה ללא תנאים מוקדמים. בחר כל דרך המתאימה לך, שתעבוד באופן הטוב ביותר עבורך במטרה לסיים את החגים בתחושה הרבה יותר טובה מהפעמים הקודמות.
בסופו של דבר, עבודה עצמית זו עשויה להיות מתנת החג הטובה ביותר שאתה תקבל ותתן לאנשים ומהאנשים היקרים לך.