מתוך שירו של רביב פלוטניק: קורבן
"…זה לא אני, זה לא אני, זה לא אני, זה לא אני
אנ'לא אשם, זה לא אני – זה מישהו אחר…".
רוב האנשים חווים רחמים עצמיים וחוסר אונים, בעיקר בזמנים קשים. תחושה חולפת וזמנית. אבל, אדם עם מנטליות של קורבן, יחווה באופן קבוע רחמים עצמיים, חוסר אונים, פסימיות וייאוש. מנטליות של קורבן היא לרוב תוצאה של חוויות חיים טראומטיות וקשות. בעיקר, כאלה שהתרחשו בשלב מוקדם בחיים. חוויות אלה גורמת לתחושת קורבן שהדברים קורים, מבלי להרגיש שהאדם אחראי למתרחש. כתוצאה מכך מתפתח כאב הרגשי, בנוסף לתחושה של להיות לכוד וחסר אונים לנוכח המציאות. חוויה זו עלולה לשבש את תחושת השליטה על מהלך החיים. לקבע את התחושה שדברים קורים מבלי שאפשר לשלוט בהם. הקושי הוא כאשר החוויה הינה קבועה ולא ניתנת לערעור בנפשו של האדם.
ישנה סכנה שהאמונה ביחס לחוסר האונים לנוכח דברים קשים, עשויה להוות מנגנון התמודדות עם כל חוויות החיים, ללא יכולת לפתח מנגנוני התמודדות נוספים, מיטיבים.
מנטליות של קורבן יכולה להתפתח גם כתכונה התנהגותית נרכשת במהלך חיים המוקדמים. אדם אשר גדל בסביבה בה המטפלים (הורים ומטפלים משמעותיים אחרים) נוקטים ומבטאים כל הזמן קורבנות עצמית, האשמת אחרים, תחושת חוסר שליטה ואונים על הקורה איתם, יש להניח שגם ילדיהם יאמצו דפוסים דומים.
אנשים המפתחים מנטליות של קורבן כמנגנון התמודדות, יתקשו להיפרד מדפוס זה משום שהוא משמש אותם כ"אפוד" מגן. הם עשויים לצרף להתנהגותם נימוקים המסבירים למה הם מרגישים שהחיים קשים ועלולים להיות הרבה יותר קשים.
כמו כן, מנטליות קורבן מונעת מאנשים לקחת אחריות על מעשיהם, לעיתים באמצעות האשמה של מישהו או משהו, מחוץ להם. או על ידי הצדקת מעשיהם. הם מרגישים פגיעים ונפגעים, מרוכזים בסבל של עצמם, ואחריותם ביחס לרגשותיהם ומעשיהם, מצומצמת עד לא קיימת.
עם הזמן, התחמקות ממושכת מאחריות והאשמת אחרים, יכולה להחדיר בהם גם תחושת עליונות מוסרית, המונעת מהם ללמוד מהטעויות של עצמם, או לעבוד על שינוי.
בנוסף, להתחמקות מאחריות למעשיהם, אנשים עם מנטליות קורבנית עלולים לחבל לעצמם בכך שאינם מתאמצים להשיג את מטרותיהם. הם מאמינים שאין להם יכולת להצליח משום שהדברים אינם בשליטתם. בנוסף לחוסר בטחון ואמונה שהדברים אינם תלויים בהם, מחשבות הפוגעות בסיכויי ההצלחה שלהם. משוכנעים שאינם מספיק טובים.
ניתן להתגבר על מנטליות של קורבן בעזרת טיפול המתייחס לרגשות הפסימיים ותחושת חוסר האונים, לפרשנויות השליליות ועוד.
באמצעות טיפול ניתן ללמוד להחזיר בהדרגה את תחושת השליטה, לפעמים דרך התייחסות לחוויות טראומיוטת שהגיעו לשיאן בתחושה ובהתנהגות הקורבנית. בתהליך טיפולי ניתן ללמוד לוותר בהדרגה על שמיכת הביטחון ולקיחת חלק (קטן או גדול) באחריות.
שינוי עשוי להגיע מתוך מתן לגיטימיות לחוויות ורגשות קשים במקום בטוח, מקבל ומכיל. ללמוד לשחרר בהדרגה תפיסות ששרתו משך שנים ולרכוש כלים חדשים ונוספים להתמודדות עם חוויות עבר ועם ההווה.
פניה לטיפול או לאדם קרוב אשר סומכים עליו, עשויה לאפשר פירוק ועיבוד חוויות ורגשות עבר, במקום בו אין שיפוט וישנה לגיטימציה לרגשות, למשקעים ולחוויות עבר. זאת בנוסף לפיתוח גישות נוספות המאפשרות שינוי. עיבוד הקשר בין העבר להווה ולעתיד, הוא המפתח לשינוי.
יש ביכולתך לשלוט ולשנות ככל שאפשר, את מעשייך ופרשנויותיך. ברגשות אפשר לשלוט באופן חלקי. רגש עולה לנוכח מציאות שמתרחשת וקשה לשלוט בו. להתחיל לבנות נרטיב שיטיב עם חייך, מעשייך וקשרייך עם עצמך ובקשרייך הבינאישיים.