אמצע החיים/רותם כהן וטל שגב
באמצע החיים כבר לא מרגיש עוד מאחור
הרווחתי נחת בכאב והשיער יותר אפור
מוכן למחילה להתפשר כבר לא קללה
כנראה שככה זה מאמצע החיים.
"אמצע החיים" הוא זמן מטפורי אשר כל אחד יכול לקחת לקום של עצמו. זו הזדמנות למחשבות והרהורים – תקופה בחיים בה, לעיתים עוצרים עצירה מתודית לחשיבה אודות מי היית, מי אתה עכשיו ולמי אתה הופך להיות ככל שחולף הזמן.
זה זמן לחבר בין הנקודות של עבר, הווה והעתיד, להתבוננות פנימית ללמידה עצמית, לתהליכי התפתחות והצמיחה שעשית או לא עשית במהלך השנים. זו הזדמנות נוספת לשינוי ופתיחות של לאפשרויות חדשות שאולי חשבת עליהם, אבל לא העזת. עצם הרעיון לחשיבה מחודשת עשוי להיות מרגש ומציף כאחת. החשיבה המחודשת יכולה לגעת בכל תחומי החיים: משפחה, ילדים, חברים, קריירה, לימודים ועוד.
אנשים רבים מרגישים לאורך שנים סוג של "אי שקט", תסכול ותחושת אי מיצוי. תחושה אשר מתעמעמת עם השנים והאדם שוקע לתוך השגרה, גם אם היא לא לגמרי שבע רצון. אמצע החיים היא תקופה בה האדם יכול לאפשר לעצמו לבחון מחדש את משמעות ההתבגרות, אבל הפעם מנקודת מבט של אמצע החיים.
האתגר הוא למצוא את הזמן והמרחב לעסוק בתהליך הסתכלות עמוקה – משימה שאיננה פשוטה בשלב חיים בו אתה בעשייה ו"תיזוז" בין התחייבויות ומחויבויות שונות. אבל אם תאפשר לעצמך ללחוץ על "כפתור ההשהיה", למצוא לעצמך את הזמן (גם "לרגע") לחשוב על השינויים שאתה שואף אליהם מזה זמן, החוויה עשויה להיות מעצימה. לנפש. לאפשר התבוננות על ההישגים ועל הטעון שיפור במסע החיים. זו ההזדמנות לחשוב מה אתה צריך עוד כדי להיות בתנועה לכוון שינוי.
ב "אמצע החיים" קורה דבר מעניין – תפיסת הזמן שלנו משתנה ומתהפכת. במקום להתמקד בכמה שנים עברו ומה הספקנו, מתחילים לחשוב ולחשב כמה שנים נותרו לנו ומה לא עשינו. כאילו נדלקת נורה המאלצת אותנו להודות בפני עצמנו (אולי בפעם הראשונה), שהזמן איננו אינסופי. מתעוררת השאלה: מה לא הספקתי, מה הייתי רוצה לעשות ואיך?
מחשבה זו עשויה להבהיר ולהעשיר את החיים, להוסיף תוכן והזדמנות לשינוי ותיקון.הפוכה ממחשבה מדכאת ועצובה ביחס לעתיד. תחושת דחיפות חדשה זו, עשויה לעודד התרכזות במערכות יחסים ופעילויות חשובות לך.
לאופקי זמן תפקיד והשפעה משמעוותים ביחס להצבת מטרות ומוטיבציה לשינוי. לדוגמה: להעמיק את הקשר עם עצמך עם בני משפחה ואנשים משמעותיים שאולי החמצת במידה זו את אחרת את הקשר עימם. להשקיע ברצונות שהתעוררו במהלך השנים ונדחו מסיבות אובייקטיביות וסובייקטיביות. הזמן הוא משאב יקר, הוא איננו מובן מאליו.
תן לעצמך הזדמנות לממש חלומות מציאותיים גם כשאתה חושב שאינם אפשריים, בעיקר כאלה שעדיין בוערים בך. אל תאמר ש"יום אחד" אעשה את זה. לרוב, זה לא קורה. נסו לזרום עם המשאלה, לחשוב שאין מגבלות לרצונות. גם מה שנראה בלתי אפשרי, עשוי להפתיע ולהיות אפשרי. לחשוב ללא מגבלות של זמן, משאבים, מה מעשי ומה פחות. אלא פשוט להעז להודות בפני עצמך במה באמת היית רוצה ובוחר – ואז לחשוב מה המשמעות הרגשית והמעשית של הדברים וכיצד אתה פועל למטרה.
החופש לבחור חשוב , גם אם נדמה שמדובר בפנטזיה שתהיה "כוכב הצפון" שלאורו תלך אשר למקום שבו לא האמת שאתה יכול להיות בו. אלה המגבלות שאנו כובלים את עצמנו, מבלי לחשוב שאפשר לפרוץ ולו במעט מגבלות אלה. המגבלות הם השליטה ומנגנון ההגנה מפני כאב ואכזבה.
כך גם ביחס לאנשים קרובים ומשמעותיים שחלה התרחקות. אנשים שאיננו בטוחים ביחס למקומנו אצלם – העז לבדוק, לנסות להתקרב, לשנות אם וכאשר אתה יכול לשנות. אל תתן לפחדים ולמחשבות שלך להיות מגבלה בקשר חשוב. תהיה אמיץ לגעת במקומות שאינך בטוח שביכולתך לפרוץ אותם.
"אמצע החיים" הוא זמן טוב לחשוב ולאפשר לעצמך למלא צרכים אותם דחית, לפעמים חיים שלמים.