חיי האדם מביאים אין-ספור מצבים קשים העלולים להתגלות ככואבים ולעתים אף ממוטטים. אמנם, במחקרים שנערכו בשנים האחרונות נמצא כי ישנם אנשים המסוגלים להתמודד ואף לצמוח מאירועי חיים קשים אלו.
נערכו מחקרים רבים העוסקים בטראומה ובהשפעותיו השליליות של האירוע הטראומתי. בספרות, אירוע טראומתי מוגדר כאירוע שלילי המשנה את תפיסת העולם ומצבו הרגשי של האדם. מדובר באבדן מישהו קרוב, אבדן יכולות תפקוד בסיסיות ואובדן היכולת להבין את העולם. דוגמא לאירוע טראומטי: מוות במשפחה, תקיפות פיזיות ואלימות, פיטורין או אובדן מקום עבודה, מחלת הסרטן וגרושין. הטראומה יכולה לבוא לידי ביטוי בתגובות נפשיות כמו: חרדה, צער, דיכאון, רגזנות, סף תסכול נמוך, אי שקט, רגשות אשם כבדים, יאוש ואובדן תקווה. כמו כן לטראומה יכולות להיות השלכות פיזיות כמו: עייפות מתמשכת, מתח או כאבים בשרירים ובעיות שונות בעיכול, בעיות בשינה ועוד.
מחקרים רבים עסקו בחוויית הכאב הנפשי כנובעת מאובדן קרוב, תסכולים ביחסים הבין-אישיים, תחושות כשלון ואי סיפוק צרכים פסיכולוגיים בסיסיים. נראה, כי אחד האירועים השליליים הכוללים בתוכם מרכיבים אלה הינו הגירושים. גירושים נתפסים כאירוע מלחיץ הגורם לבעיות פיזיולוגיות ופסיכולוגיות רבות, המחייב את בני הזוג להפנות משאבים רבים על מנת להתמודד עם קשיי תהליך הגירושים. הגירושים מחייבים שינויים רבים בו-זמנית בתחומים רבים בחייו של בן הזוג, ומביאים בכך לרמת לחץ גבוהה. גירושים עלולים להביא למשברים רבים, ביניהם: משבר זהות, ירידה בערך עצמי, ירידה ביכולות הכלכליות, שינויים קיצוניים בסגנון החיים ושינויים בגידול ובטיפול בילדים.
חשוב לציין כי לצד השפעותיהם השליליות של תהליך הגרושין קיימים גם שינויים לטובה כתוצאה מגירושים. מחקרים מצביעים על רמות גבוהות יותר של אוטונומיה בקרב גרושים מצא, שנשים מדווחות על ביטחון עצמי גבוה ותחושת שליטה חזקה יותר לאחר הגירושים; גברים מדווחים על יכולות בין-אישיות גבוהות יותר ופתיחות גבוהה יותר לאחר הגירושים.
משבר עלול לגרום לנפילה קשה וכואבת, אבל זו היא גם הזדמנות לחשבון נפש. זהו הזמן לבחון ולהעריך מחדש את המצב, לגייס משאבים ויכולות, לערוך סדרי עדיפויות ולהציב יעדים חדשים לפריצת דרך חיובית. ניתן לעבור תהליכים אלה תוך כדי טיפול או באופן עצמאי.
בשנים האחרונות נערכו מחקרים העוסקים בהשפעות החיוביות הנובעות מאירוע טראומתי. צמיחה פוסט טראומתית . כאשר מתרחשת טראומה ישנה תחושה של קרקע שנשמטת מתחת לרגלינו, בלבול, אובדן דרך ועוד. המחקרים מצאו שאחרי ההלם הראשוני, טראומה או משבר עשויים, באופן מפתיע, לחזק אותנו. בגישה של פסיכולוגיה חיובית קוראים לתהליך "צמיחה פוסט-טראומתית"? מדובר על שינויים חיוביים בתפיסת העצמי, השקפת עולם והיחסים עם האחרים המשתנים בעקבות אירוע טראומתי. מדובר בחמשה תחומים בהם עשוי לחול שיפור או התפתחות בעקבות המשבר:
* קשר קרוב יותר לאחרים.
* ראיית אפשרויות אחרות וחדשות בחיים – מתחיל תהליך של בנייה מחדש של מערכת תפיסות, אמונות וערכים חדשים שיאפשרו להבין את העולם יחד עם האירוע המשברי. במידה ותהליך כזה מתרחש בהצלחה, נוצרת מערכת עמידה וגמישה יותר, המאפשרת התמודדות יעילה יותר עם העולם בעתיד.
* תחושה של עוצמה גדולה יותר ושל כוח אישי – הפגיעות והמשבר מפגישים את האדם עם הידיעה שהוא פגיע אבל גם עם התחושה שיש בו כח וחוסן פנימי.
* התחזקות רוחנית – שינוי בהשקפת החיים, בתפיסת העולם והרצון למצות אותם טוב ונכון יותר. בעקבות המשבר, מתן משמעות וערך מחודש לחיים .
* הערכה מחודשת וחיובית יותר לחיים – המפגש עם המשבר, הטראומה יכול להביא לשדרוג היחסים הבין-אישיים שיבוא לידי ביטוי בקרבה והערכה גדולים יותר כלפי בני משפחה ואחרים.
התמודדות עם טראומה/משבר משמעותי, עשויה להיות מלווה בסבל ומצוקה נפשית, אבל גם יכולה שתביא איתה שינויים חיוביים ואף צמיחה. שתי האפשרויות הללו יכולות להתקיים בו זמנית. כלומר, שינויים חיוביים יכולים להתרחש על רקע של כאב ומצוקה. אין מדובר בשני צדדים מנוגדים, אלא סביר יותר שמדובר בתהליכים נפרדים ועצמאיים. המשמעות היא שבטפול ניתן להפחית את הכאב ואת הסבל , לצד תהליך צמיחה מחודש.
נראה שהגורם החשוב ביותר להתמודדות מוצלחת ולצמיחה הוא היכולת למצוא ולתת משמעות מחודשת לחיים. אם לאדם יש יכולות לעמוד באתגר ולהשפיע על אחרים, יש בכך כדי להעצים את הצמיחה האישית שלו ואף להביא לשינוי משמעותי של הסביבה – ילדים, משפחה וכו'. הצמיחה מביאה לשינוי חיובי באדם מעבר למה שהיה בו קודם לטראומה, ומביאה לשינוי המתחולל באנשים ומביא אותם ליכולות ולתובנות חדשות שלא היו קיימות לפני המשבר.
לכאב בתוך משבר ישנו מקור כפול, האחד הוא חיצוני: אובדן מישהו אהוב או איבוד אופיים ומהלכם של החיים כפי שהיו עד כה ומקור פנימי: אובדן משמעות, אובדן בטחון, אובדן תפקוד ועוד. תהליך השגת הצמיחה הינו תהליך למידה שיש בו מרכיב רגשי ותהליך קוגנטיבי, בו האדם עובר שינוי משמעותי. חשוב להדגיש, שלא מדובר בתהליך מכוון ומודע שנועד להוביל לצמיחה, אלא זהו מצב בו האדם נקלע לסערה רגשית ומצוקה עקב אירוע קשה. באין ברירה פותח האדם במאבק הישרדותי להתמודד עם המשבר, ובמידה שהוא מסתיים בהצלחה מתרחשת צמיחה.
מה יגרום לאדם לצאת מדפוסי ההתנהגות והחשיבה הקבועים שלו, לשנותם ולצמוח? שכאשר מגיע אירוע טראומתי חווה האדם חוויה מטלטלת של כאב, חוויה אשר הינה כה חזקה עד אשר בכוחה לשבור את מסגרות החשיבה הקיימות של האדם. החוויה המטלטלת של הכאב מאלצת את האדם לבנות מערכת תפיסות מותאמות יותר, אשר ייתכן וימנעו פגיעות בעתיד. למעשה האדם ה'צומח' שואף לבנות עצמו מחדש.
לסיכום, ראינו כי בעקבות טראומה ישנם אנשים המצליחים לא רק לחזור למצב הטרום משברי, כי אם אף לצמוח ולעבור שינויים חיוביים משמעותיים בתפיסת העצמי, השקפת העולם והיחסים עם אחרים. הדבר נובע מכך שחווית המשבר שוברת את התפיסות ואת אמונות האדם לגבי העולם ולגבי עצמו, ובכך מאלצת אותו להבנותן מחדש. מאמר זה מכוון לכך, שחוויית הכאב המצויה למעשה ביסודה של חוויית הטראומה עשויה להוות, בתנאים מסויימים, גורם לצמיחה.