קנאה וצרות עיין בחיי היום יום.

קנאה מוכרת לאנושות עוד מימי התנ"ך, ראה קיין והבל. היא נחשבת לרגש שלילי המתעורר לנוכח תחושת הצלחתו ועליונותו של אדם אחר, בתחומים רבים כגון: חוסן רגשי, כלכלי, חומרי, גופני ואף רוחני. המקנא מתוסכל וחש צער רב בשל היתרון שיש לזולתו, הוא מרגיש דחף לצמצם ולהמעיט בערך של מושא קנאתו. בקנאה ישנו מרכיב מרכזי של צרות עין (ENVY), הצד המכוער של קנאה היא שמחה לאיד. קנאה היא תכונה אנושית ומנגנון הגנה אשר בדרך כלל איננו מודע, לכן קשה ומסובך לפרש אותו.

אנשים רבים מעריכים את עצמם והישגיהם בהשוואה לאחרים, הם משווים כמעט כל דבר ברמה היומיומית – שכר, רכב, דירה, נסיעות לחו"ל, האשה/הבעל וכדומה. ההשוואה הינה טבעית. אך הקושי הרגשי מתרחש כאשר ההשוואה הופכת לקנאה באחר על הישגיו ומחיקת ההישגים האישיים והעצמיים.

קנאה מתרחשת כאשר ישנו מושא לקנאה והיא באה לידי ביטוי בכל תחומי החיים – האישיים, המשפחתיים, המקצועיים והחברתיים. היא מתגברת לנוכח התחושה שלאחר יש תכונות או נכסים בעלי ערך גדול יותר בהשוואה למקנא. בבסיס הקנאה עומדת השוואה חברתית ואישית. לכן, היא מתרחשת באותה סביבה חברתית, מקצועית ומשפחתית. לרוב, קנאה מתפתחת כלפי מושא קרוב, אנשים שאנו מרגישים שגם לנו יכול היה להיות מה שיש להם.

במחקרים נמצא שבמטרה להרגיש ערך עצמי גבוה, אנשים נוטים להשוות עצמם לפחות טובים מהם ובכך לראות עצמם באור חיובי ובמצב טוב יחסית לאחרים. עוד עולה במחקרים, שלמרות ההשוואה לפחות טובים מאתנו, אנו נוטים להתחבר דווקא לאנשים שמצבם דומה או טוב משלנו, מתוך רצון לשפר את מעמדנו ויכולותנו האישיות.

כפי שראינו בסיפור קיין והבל, קנאה מתעוררת ומתעצמת במקרים בהם עורכים השוואה עם דומים לנו – בגיל, במוצא, בעיסוק, במצב המשפחתי וכדומה. ככל שלמושא הקנאה יהיו נכסים רבים יותר (כלכליים, קריירה, משפחה, מעמד וכדומה) כך תגבר הקנאה. כמו כן, ככל שמושא הקנאה יחווה כשלון, התמוטטות או חוסר הצלחה, כך יעלה ויתגבר הצד המכוער של הקנאה – שמחה לאיד.

קיים קשר ישיר בין תפיסה וערך עצמי לבין קנאה. המקנא חש שלכאורה למושא הקנאה יש דבר מה שאין לו ולא יכול להיות לו, שהוא נעלה ממנו ולכן הישגיו גדולים ומשמעותיים יותר. מטבע הדברים, לקנאה השפעה שלילית על הרווחה הנפשית של האדם. היא גורמת לקושי רגשי בשתי רמות: אכזבה עצמית ותחושת ערך עצמי ירוד. לכן, אנשים המקנאים ומשווים עצמם לאחרים, נוטים להתכנס בתוך עצמם ולהתרחק מהסביבה. לדוגמא: אדם אשר פוטר ממקום עבודתו ירגיש מאוכזב מעצמו, יילך ויסתגר בעיקר משום שירגיש שכל האחרים עובדים ומצליחים ולו אין מה להציע בהשוואה אליהם. או רווקים/רווקות בגיל מתקדם אשר חשים מאוכזבים מעצמם, מתנתקים ונמנעים מקשר עם חברים או משפחה קרובה. הדבר בולט בעיקר בעונת החגים.

באופן טבעי, אדם החווה כאב, ברירת המחדל שלו תהיה רצון לצמצם ואף להפסיק את הסבל. הדבר נעשה באמצעות הפחתה והקטנת ערכו של מושא הקנאה, שמחה לאיד והאדרה עצמית ("זה ממש לא הישג, אם הייתי רוצה גם אני הייתי יכול לעשות זאת בקלות…") או באמצעות שמחה לאיד ("היה לי ברור שהוא/היא יפול/יתגרש/יתמוטט…" או "מישהו מוכר בית בדיוק כמו שלך, אבל ממוקם טוב יותר, בחצי מחיר משלך…") וכדומה.

אחרי הכל, אנשים משתמשים בהשוואה חברתית כאמצעי להערכת הצלחה אישית. בהצלחה ישנה תנועה, היא איננה מוגבלת. הגדרת הצלחה יכולה להשתנות מאדם לאדם וממצב למצב. הקושי מתרחש כאשר נוצרת השוואה אשר מחלישה את האדם. קשה ואין זה הוגן להשוות עצמך לאחר, בעיקר משום שבני אדם שונים ולא ניתן למדוד במדוייק את הפרמטרים השונים: ההבדלים האישיים, האישיותיים והרגשיים.

לרוב, הצלחה של אדם אחד, איננה פוגעת בסיכויי ההצלחה של האחר, זאת משום שההצלחה שלי היא חלק בלתי נפרד ממה שאני, מההיסטוריה שלי והיא שונה מאדם לאדם. לכן, הנוסחה להצלחה הינה מורכבת ואינדיבידואלית. היא קשורה לגנטיקה, לחוויות התפתחותיות, למוטיבציה, להישגיות, לתחרותיות, לסביבה חברתית ואישית וכדומה.

השוואה לאחרים איננה תמיד דבר רע. קנאה עשויה להיות מנוע ומניע לצמיחה בחזקת "קנאת סופרים תרבה חוכמה". לעיתים, כתוצאה מקנאה יכול להתפתח מנגנון המניע לביצועים טובים יותר, לשינוי מטרות, לחשיבה יצירתית ומעצימה, לחישוב מחודש כיצד להגיע למטרות חדשות ומקוריות.

עם זאת, במרבית המקרים קנאה גורמת לאנשים צער, כאב ושמחה לאיד. אדם קנאי מתקשה להכיר תודה משום שכשהוא מכיר תודה, הוא גם מכיר בכך שלאחר יש משהו שאין לו, שמישהו הגיע להישגים שהמקנא לא הגיע אליהם (לא דווקא חומריים וכלכליים). הוא יתקשה להתמודד עם הידיעה שלמישהו יש משהו לתת, משום שהדבר מדגיש את החוויה שלו אין מה לתת.

בקנאה ישנו מרכיב של הרס, חוסר תקוה וצרות עין – אנשים הסובלים מקנאה היו רוצים להרוס את הטוב של האחר. הטוב של האחר מעורר קנאה בלתי נסבלת שהבריחה ממנה היא על ידי ההרס של הטוב. קנאה הוא מנגנון הגנה שבו התהליך הנפשי הוא הרסני ביותר: נוצר מעגל קסמים שאין בו תנועה והתפתחות, אין יכולת לתת ולקבל מהאחר ונמצאים בלופ אין סופי. הקושי המשמעותי נוצר ברגע שהקנאה הופכת למעוורת והאדם מפסיק להתבונן ולראות את הישגיו, מעשיו והצלחתו האישית. כתוצאה מכל אלה, האדם מאבד את הידיעה מי הוא ומה הישגיו והמיקוד עובר למה הוא לא ומה אין לו.

הצלחה הוא מושג יחסי ותלוי בהקשר. לדוגמא: כאשר יש פיצוץ בצנרת וצריך דחוף לתקן אותה, מי יהיה בעל הערך הגבוה יותר בזמן ובמקום הספציפי? השרברב או מנתח המוח?

עיקר הבעיה בהשוואה חברתית היא בתגובה ובהתנהגות. מלבד תחושת אומללות, התנהגות חברתית בעייתי, מועקה ותסכול, הקנאי משוכנע שלאחרים יש משמעות וערך הרבה יותר גבוהים משלו. הוא מרגיש שהחיים שלו בנאליים, מדשדשים, חסרי ערך, עניין ומשמעות. נדמה להם שהחיים של האחרים מלאי תוכן ועניין ואילו להם אין מה להציע ולהציג. מדובר בכשל רגשי ומחשבתי.

בני האדם דומים במשמעותם ובערכם. אך הם שונים מעצם היותם אינדיבידואלים שאינם דומים זה לזה. המשימה היא לזהות את המיוחדות שבך, את הערך והמטרות שלך ולהיצמד אליהם. לכבד את עצמך ללא צורך בהשוואה מיותרת ומחלישה – שם הגדולה והמיוחדות שלך יכולים לבוא לידי ביטוי.

 

נעים להכיר

שלום, שמי חוה אוסטרובסקי, עובדת סוציאלית המתמחה בטיפול ויעוץ פרטני, זוגי ומשפחתי בסביבה אמפטית, תומכת, מכילה ובטוחה, תוך שמירה על סודיות מוחלטת. הקליניקה היא באיזור פתח-תקוה.

שתפו את המאמר

Share on facebook
Share on whatsapp
Share on email

מאמרים נוספים

עקבו אחרי