כמטפלת זוגית נוכחתי לדעת ששחיקה בין בני זוג היא אחת הסיבות המרכזיות לפניה לטיפול. תלונות על שחיקה הן שכיחות והביטויים לכך רבים – הרומנטיקה אשר דועכת והזוגיות שנכנסת לשיגרה המביאה לתחושת עייפות ושחיקה. קשה לתחזק משך שנים את אותה התרגשות שהייתה בתחילת הקשר. באופן הדרגתי הקשר הופך למובן מאליו, דועכת ההתלהבות הראשונים ונכנסים לשיגרה יומיומית הכוללת משפחה, עבודה, תפקידים ומשימות.
חשוב לציין כי במקרים רבים אנו חווים שחיקה שלא קשורה לזוגיות באופן ישיר, אלה קשורה לעצמנו. כלומר, ישנו פער בין הציפיות שלי לגבי עצמי לבין מה שאני כיום. ככל שהפער יהיה גדול כך השחיקה תהיה רבה יותר. גם אם השחיקה איננה קשורה לזוגיות באופן ישיר, תהיה לה השפעה ישירה על הזוגיות. יחד עם זאת, לזוגיות טובה תהיה השפעה על האופן בה אנו תופסים את עצמנו בתחומי החיים האחרים. זוגיות טובה עשויה לצמצם תחושת שחיקה עצמית.
לשחיקה פנים רבות: החל מ"שקט תעשייתי" כאשר מעל פני השטח אין מריבות ומלחמות ישנה תחושה של אדישות. אבל מתחת לפני השטח ישנם תחושות קשות של תשישות, העדר כוחות נפשיים ופיזיים ותחושת חוסר תקווה.
"שחיקה" היא מושג מורכב המתייחס בדרך כלל לעולם העבודה. אבי המושג, חוקר בשם פרוידנברג, טען שהסיבה לשחיקה היא שאיפה מוגזמת להשיג ציפיות בלתי ריאליות, אשר הוצבו על ידי האדם עצמו או באמצעות ערכים של החברה. חוסר התקווה והאונים עשויים להופיע בעיקר אצל אנשים, שהתחילו את הזוגיות עם מטרות וציפיות גבוהות, התלהבות, נתינה ללא גבול ומחוייבות מלאה לקשר. כך שהשחיקה הינה תהליך המתרחש כשחשים פער בין ה"תשומה", שמשקיעים לבין ה"תפוקה" המצופה. ההתלהבות הראשונית מפנה מקומה להתפכחות, אחריה באים רגשות האכזבה והתסכול, ובסוף עלולה להופיע אדישות מוחלטת. השחיקה היא סופו של תהליך בו מאבדים את ההתלהבות הראשונית, היא מתפתחת בהדרגתיות ויש לה התרעות מקדימות הבאות לידי ביטוי בתופעות פיזיולוגיות ונפשיות מתמשכות. לדוגמא: במישור הפיזיולוגי עלולים להופיע עייפות מתמדת, חוסר או עודף תאבון, כאבי ראש, כאבי בטן וכאבי גב. במישור הנפשי: עצבות, הסתגרות, דימוי עצמי נמוך, תחושת אכזבה והחמצה מתמשכת.
גורם מרכזי המשפיע על השחיקה הוא מידת ההתאמה בין בני הזוג. אחת הסיבות לכך שאנשים נשחקים היא שהם בוחרים בבני זוג שהם מקווים, במודע או שלא במודע, שיפתרו להם קונפליקטים מילדותם. אבל במקום לרפא את פצעי העבר, הקשר הזוגי רק פותחת אותם מחדש. למרות שחווית השחיקה הנפשית שונה מאדם לאדם ניתן למצוא בה שלושה מרכיבים בסיסיים: תשישות גופנית, תשישות רגשית, ותשישות רוחנית. המאפיין את התשישות הרוחנית או הנפשית הם: התפתחות עמדות שליליות של האדם הנשחק כלפי עצמו, כלפי בן הזוג שלו וכלפי חייו. השחיקה היא תהליך של כרסום איטי במשאביו הנפשיים של האדם, כתוצאה מלחצים עמומים ולא מוגדרים היטב. אדם הסובל משחיקה מרגיש שאין לו מה לתת. כתוצאה מכך, מערכות היחסים במשפחה, בעבודה ועם הסביבה נפגמות, הוא אינו מסוגל לתת את מלוא תשומת הלב וההתייחסות הראויים.
אחד המרכיבים המרכזיים בשחיקה הוא התחום המיני. השינויים המתרחשים בזוגיות מביאים לשינוי במשיכה המינית, אבל לרוב השחיקה נובעת בעיקר מסיבות רגשיות ובין אישיות.
תחילת הקשר הזוגי מאופיין בחשש וחרדה עד כמה בן הזוג באמת מעוניין או נמשך אליי ומכאן שגם רמת הריגוש גבוהה. כאשר הקשר הולך ומתבסס לתחושה של קביעות ובטחון הריגוש הראשוני הולך ודועך בתהליך איטי, יחסי המין הופכים לצפויים ומכרים. באופן פרדוקסאלי הקרבה מביאה לדעיכת העוררות המינית.
ישנם זוגות המקבלים את הדעיכה המינית ומשלימים עימה מתוך תחושה שהרווחים הנלווים לזוגיות – משפחה, בטחון, נוחות – ערכם רב יותר ממחיר אובדן התשוקה. זוגות מוצאים לעצמם פתרונות, יעילים פחות או יעילים יותר, כמו בגידה, צ'יטוט באינטרנט, קיום מערכות יחסים פתוחות, כל זאת מתוך מגמה ברורה לשמר את הזוגיות הקיימת. יחד עם זאת, זוגות רבים חשים תסכול, כעס, דחייה וקושי ביחסים לנוכח השחיקה בחיי המין. כאשר השחיקה ממוקדת ביחסי המין, ניתן להעזר בטיפול מיני. כמטפלת זוגית למדתי שהשחיקה המינית היא ביטוי לשחיקה כללית ורחבה בזוגיות.
כאמור, המרכיב המרכזי בתחושת השחיקה הוא חוסר תקווה לערוך שינוי בזוגיות. זוגות הנשואים שנים ארוכות עשויים להרגיש כי המטענים שסוחבים משך חייהם, השינויים שהתרחשו בתוכם, בבני הזוג, בצרכים ובציפיות – אינם מאפשרים שינוי וחזרה לתחושות שהיו בתחילת הקשר.
למרות הנאמר, ישנן אפשרויות לשינוי שעשויים למנוע או לעזור בהתמודדות עם שחיקה: ניתן להוסיף גיוון לתוך הקשר, להעשיר את השגרה על ידי מתן "זמן איכות" זוגי, יציאה משותפת לבילויים, מציאת נושאים ותחביבים חדשים לעסוק בהם באופן משותף. גוון בחיי המין כגון מקום חדש, זמן שונה וכל מחשבה יצירתית המקובלת על שני בני הזוג. כל אלה מגבירים את העוררות הרגשית ועשויים להחזיר חלק ממה שהלך לאיבוד בתוך השיגרה.
מרכיב נוסף הוא ביטויי הערכה וקבלה של שני בני הזוג. כאשר מביעים הערכה אמיתית וכנה למעשיי בן הזוג, לצד ביקורת בונה באופן אמפטי, הדבר עשוי להביא לשיפור בתחושה שבן הזוג רואה אותנו, באופן חיובי יותר. הערכה, תמיכה והתנהגויות מטפחות מצמצמים את תחושת השחיקה בזוגיות. השקיעו בבן הזוג/בת הזוג על ידי מעשים קטנים של רגישות, תשומת לב מיוחדת, מחוות שהן לא חלק מהשגרה וכל מחשבה יצירתית אחרת.
תקשורת טובה בין בני זוג ועם הסביבה הרחבה, מקטינה את אפקט השחיקה. שיחה על נושאים נוספים מעבר לנושאים הקשורים לניהול ולהתנהלות הבית והמשפחה, שיתוף בחוויות רגשיות ואישיות לצד שיתוף בחלומות ובפנטזיות. להקשיב לבן הזוג ובאמת להתעניין בקורה עימו, גם הם ביטויים של הערכה וקבלה.
מימוש עצמי מהווה מרכיב נוסף התורם לתחושת רווחה וצמצום תחושת השחיקה. שכאשר נישאים ומתחילים בהקמת משפחה, ברור לכולם יש צורך לעשות וויתורים ופשרות שהמציאות מכתיבה. לצד המציאות ישנה חשיבות רבה שויתורים אלה לא יגרמו לתחושה של אי הגשמה ומימוש עצמי בתחומי החיים האחרים, ניתן לעשות התאמות למציאות המשתנה להגשים ולממש עצמך מבלי לפגוע במשפחה. לדוגמא: אשה שמרגישה שהקריבה עצמה למען המשפחה ולא הלכה ללמוד או לא מימשה עצמה בתחום העבודה, או גבר שכל חייו חלם לעסוק בתחום שאין בו הכנסה מתאימה שיכולה לפרנס את המשפחה ועוסק בתחום שאין לו עניין בו אבל ישנה הכנסה ראויה – שניהם ירגישו קורבן שנשחק על ידי דרישות "המערכת".
כאשר אנו מפתחים מערכת זוגית, אנו מביאים עימנו ציפיות ותקוות וחולמים על "אושר ועושר" מעכשיו ולתמיד. מצפים שבמערכת הזוגית נרגיש לעד את מה שהרגשנו בתחילת הקשר: אהבה, התאהבות, התלהבות, עניין ושיתוף וכמובן גם מיניות. מדובר בציפיות לגיטימיות ובלתי נפרדות מקשר מתהווה. הבעיה נוצרת כאשר הציפיות מהקשר אינן מציאותיות, החוויה תהיה של תסכול ואכזבה. הדבר בולט בעיקר בתחום הקשר המיני, כאשר ישנה ציפיה שיחסי המין ישארו סוערים ומרגשים כפי שהיו בתחילת הקשר. כל שינוי טבעי בתדירות הקשר המיני (לידה, עבודה, ילדים ועוד) עלול להביא איתו תחושה של דחיה, אכזבה, חשדנות, אשמה ותחושת ערך עצמי נמוך יותר.
חלק בלתי נפרד מזוגיות ממושכת, טובה יותר או טובה פחות, יהיו קונפליקטים זוגיים, הנובעים מערכים ומאמונות שונים וקונפליקטים הנובעים מתוך השגרה היומיומית. הבעיה איננה בקונפליקט, אלא בדרך בה בני הזוג מתמודדים עימו. כאשר בני הזוג מנסים להימנע ולהתגונן מפני הקונפליקט באמצעות כניעה, ניסיון לשלוט ולשנות התנהגות, התעלמות מהקונפליקט – מתפתחת מערכת הגנתית בה מרגישים מתח, עויינות, עייפות, בדידות ו/או מריבות וויכוחית בלתי פוסקים.
כאשר בני זוג מכוונים לשינוי וללמידה אודות מקורות הקונפליקט, מה גרם לו ומה החלק של כל אחד מבני הזוג ביצירתו, הדבר עשוי להביא להתקרבות מחודשת, להחייאת החוויה הזוגית בניגוד לתחושת השחיקה. החייאת המערכת הזוגית כוללת בתוכה, בדרך כלל, גם החייאת המערכת המינית של בני הזוג.
טיפול זוגי עשוי לשפר את הקרבה הזוגית. יחד עם זאת, בטיפול עולים רגשות ותחושות קשים ויש צורך בחשיפה של רגשות אלה, במטרה לעבדם. חווית שחיקה מאיימת על המערכת הזוגית ומלווה בתחושות של ייאוש, חוסר תקוה וקושי להתמודד עמה. בטיפול ניתן מרחב בטוח, יחסית, המאפשר לחשוף את הציפיות והרגשות ולהתמודד עם ציפיותיו ורגשותיו של בן הזוג. טיפול בקשיים הזוגיים עשוי לשפר את איכות החיים ולצמצם את רמת השחיקה גם בתחומי החיים האחרים.