בשנות עבודתי נוכחתי לדעת ששחיקה בין בני זוג היא אחת הסיבות המרכזיות לפניה לטיפול. תלונות על שחיקה הן שכיחות והביטוייה רבים: הרומנטיקה דועכת, הזוגיות נכנסת לשגרה ומביאה לתחושת עייפות ושחיקה. קשה לתחזק משך שנים את אותה התרגשות שהייתה בתחילת הקשר. הקשר הופך באופן הדרגתי למובן מאליו, ההתלהבות הראשונית דועכת ונכנסים לשגרה יומיומית הכוללת משפחה, עבודה,תפקידים ומשימות.
חשוב לציין כי במקרים רבים אנו חווים שחיקה שלא קשורה לזוגיות באופן ישיר, אלה קשורה לעצמנו. כלומר, ישנו פער בין הציפיות מעצמי לבין המציאות היומיומית. ככל שהפער גדול כך השחיקה רבה יותר. גם אם השחיקה איננה קשורה לזוגיות באופן ישיר, תהיה לה השפעה ישירה על הזוגיות. יחד עם זאת, לזוגיות טובה תהיה השפעה על האופן בה אנו תופסים את עצמנו בתחומי החיים האחרים. זוגיות טובה עשויה לצמצם תחושת שחיקה עצמית.
לשחיקה פנים רבות: החל מ"שקט תעשייתי" כאשר מעל פני השטח אין מריבות ומלחמות, אלא סוג של אדישות. אך מתחת לפני השטח רוחשות להן תחושות קשות של תשישות, העדר כוחות נפשיים ופיזיים ותחושת חוסר תקווה.
"שחיקה" היא מושג מורכב המתייחס, בדרך כלל, לעולם העבודה. אבי המושג, חוקר בשם פרוידנברג, טען שהסיבה לשחיקה היא שאיפה מוגזמת לציפיות בלתי ראליות, אשר הוצבו על ידי האדם עצמו או באמצעות ערכים של החברה. תחושת חוסר תקווה ואונים עשויים להופיע בעיקר אצל אנשים, שתחילו את הזוגיות עם מטרות וציפיות גבוהות, אידיליות ולא בהכרח מציאותיות. שחיקה היא תהליך המתרחש כשחשים פער בין ה"תשומה" (ההשקעה) לבין ה"תפוקה" (התוצאה) המצופה. ההתלהבות הראשונית מפנה מקומה להתפכחות, אחריה באים רגשות אכזבה ותסכול, ולבסוף עלולה להופיע אדישות מוחלטת הנובעת מתוך ויתור על חלומות. שחיקה היא סופו של תהליך בו מאבדים את ההתלהבות הראשונית, מתפתחת בהדרגתיות ויש לה התרעות מקדימות הבאות לידי ביטוי בתופעות פיזיולוגיות ונפשיות מתמשכות. לדוגמא: במישור הפיזיולוגי עלולים להופיע עייפות מתמדת, חוסר או עודף תאבון, כאבי ראש, כאבי בטן וכאבי גב. במישור הנפשי: עצבות, דכדוך, הסתגרות, דימוי עצמי נמוך, תחושת אכזבה והחמצה מתמשכת.
גורם מרכזי המשפיע על שחיקה, הוא מידת ההתאמה בין בני הזוג. אחת הסיבות לכך שאנשים נשחקים היא בחירתם בבן זוג שהם מקווים (במודע או שלא במודע), שיפתור להם קונפליקטים מהעבר, ירפא פצעי ילדות שלא החלימו. אך במקום לרפא את פצעי העבר, הקשר הזוגי רק פותחת אותם מחדש.
על אף שחווית השחיקה הנפשית שונה מאדם לאדם ניתן למצוא בה שלושה מרכיבים בסיסיים: תשישות גופנית ו/או רגשית. מאפייני התשישות הנפשית הם: התפתחות עמדות שליליות של האדם הנשחק כלפי עצמו, כלפי בן הזוג שלו וכלפי מהלך חייו. בשחיקה מתקיים תהליך של כרסום זחלני במשאביו הנפשיים של האדם, כתוצאה מלחצים עמומים ולא מוגדרים היטב. אדם הסובל משחיקה מרגיש שהוא חסר משאבים ואנרגיה רגשית. כתוצאה מכך נפגמות ונפגעות מערכות היחסים במשפחה, בעבודה ועם הסביבה. אין בידו ובכוחו של האדם להעניק את מלוא תשומת הלב וההתייחסות הראויים.
ברוב המקרים, שחיקה פוגעת באינטימיות הזוגית והמינית. השינויים המתרחשים בזוגיות מביאים גם לשינוי ברצון לקרבה ובמשיכה המינית. אבל לרוב השחיקה נובעת בעיקר מסיבות רגשיות ובין אישיות הנושא המיני הוא פועל יוצא.
תחילת הקשר הזוגי מאופיין בשאלה עד כמה בן הזוג באמת מעוניין או נמשך אליי ומכאן שגם רמת הריגוש גבוהה. כאשר הקשר הולך ומתבסס לתחושה של מחויבות ובטחון בקשר, הריגוש הראשוני הולך ודועך, יחסי המין הופכים לצפויים, בטוחים ומוכרים. באופן פרדוקסלי קרבה זו מביאה לצמצום התשוקה והעוררות המינית.
ישנם זוגות המקבלים את הדעיכה המינית ומשלימים עימה מתוך תחושה שהרווחים הנלווים לזוגיות: משפחה, בטחון, נוחות, ערכם רב יותר ממחיר אובדן התשוקה. זוגות מוצאים לעצמם פתרונות לא יעילים כמו בגידה, צ'יטוט באינטרנט, קיום מערכות יחסים פתוחות, במטרה ברורה לכאורה, של שימור הזוגיות. זהו פתרון גרוע לבעיה רצינית. יחד עם העדר וקושי ביחסי מין מעצים את תחושת תסכול, כעס, דחיה וניתוק.
במקרים בהם ביטויי השחיקה ממוקדים בהעדר אינטימיות, חשוב להעזר באיש מקצוע על מנת שיסייע לזהות את הדפוסים המלווים את בני הזוג. שחיקה המינית היא ביטוי לשחיקה כללית ורחבה בזוגיות.
כאמור, המרכיב המרכזי בתחושת השחיקה הוא חוסר תקווה ואמון בשינוי. זוגות עם "היסטוריה" משותפת ארוכת שנים, עלולים להרגיש כי המטענים שהם סוחבים עימם מרבית החיים, לא מאפשרים שינוי מהותי. במקרים רבים, אנשים אינם מאמינים כי ניתן לערוך שינוי כנה ועמוק ביחסים. יתרה מכך, במהלך השנים בני אדם משתנים, הציפיות והמטרות משתנות והדבר מוסיף לסקפטיות. לכן יעדיפו להישאר במקום הקורבני שלהם מבלי לוותר עליו.
למרות הנאמר, ישנן אפשרויות (אמנם קלישאתיות, אבל עובדות) למנוע או לסייע בהתמודדות עם שחיקה: להעשיר את השגרה על ידי מתן "זמן איכות" זוגי, יציאה משותפת לבילויים, מציאת נושאים ותחביבים חדשים לעסוק בהם באופן משותף, חברים לצאת עימם וכו'. גוון בחיי המין כגון מקום חדש, זמן שונה וכל מחשבה יצירתית המקובלת על שני בני הזוג. כל אלה מגבירים את העוררות הרגשית ועשויים להחזיר חלק ממה שהלך לאיבוד בתוך השגרה. חשוב לזכור שישנה ירידה טבעית בתדירות חיי המין. זהו עוול להשוות את חיי המין בתחילת הקשר לחיי המין שנים לאחר תחילת הקשר.
מרכיב נוסף לשיפור הקשר הוא תקשורת בונה ומקרבת כגון: ביטויים כנים של הערכה לבן הזוג, לצד ביקורת בונה שנאמרת באופן שניתן להכיל אותה. תקשורת, הערכה, תמיכה והתנהגויות מטפחות מצמצמים את תחושת השחיקה בזוגיות. השקיעו בבן הזוג/בת הזוג על ידי מעשים קטנים של רגישות, תשומת לב מיוחדת, מחוות שהן לא חלק מהשגרה וכל מחשבה יצירתית אחרת.
תקשורת טובה בין בני זוג ועם הסביבה הרחבה, מקטינה את אפקט השחיקה. שיתוף בחוויות רגשיות ואישיות לצד שיתוף בחלומות ובפנטזיות, הקשבה והתעניינות כנה בקורה עם בן הזוג, תורמים את חלקם בהתקרבות
מימוש עצמי מהווה מרכיב נוסף התורם לתחושת רווחה וצמצום תחושת השחיקה. בתחילת הקשר והקמת משפחה, ברור לכולם כי יש לעשות וויתורים שהמציאות החדשה מכתיבה. לצד המציאות, שלא ניתן להתעלם ממנה, ישנה חשיבות רבה שויתורים אלה לא יגרמו לתחושה של אי הגשמה ומימוש עצמי בתחומי החיים האחרים. ניתן לעשות התאמות למציאות המשתנה להגשים ולממש עצמך מבלי לפגוע במשפחה. לדוגמא: אשה שמרגישה שהקריבה עצמה למען המשפחה ולא הלכה ללמוד או לא מימשה עצמה בתחום העבודה, או גבר שכל חייו חלם לעסוק בתחום שאין בו הכנסה מתאימה שיכולה לפרנס את המשפחה ועוסק בתחום שאין לו עניין בו אבל ישנה הכנסה ראויה שניהם ירגישו קורבן שנשחק על ידי דרישות "המערכת".
כאשר מפתחים מערכת זוגית, אנו מביאים עמנו ציפיות ותקוות וחולמים על "אושר ועושר" מעתה ועד עולם. ישנה צפיה שנמשיך להרגיש במערכת את מה שהרגשנו בתחילת הקשר: תשוקה, משיכה מינית, התלהבות וכדומה. בקשר מתהווה וחדש, מדובר בציפיות לגיטימיות וברורות. הבעיה נוצרת כאשר נוצר פער בין הפנטזיה למציאות, כתוצאה מכך מתפתחים תסכול, אכזבה, כעס וכאב. הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר השגרה והמציאות היומיומית משפיעים על האינטימיות. כלומר ישנה ציפיה שיחסי המין ישארו סוערים ומרגשים כפי שהיו בתחילת הקשר. כל שינוי טבעי בתדירות הקשר המיני (לידה, עבודה, ילדים ועוד) עלול להביא איתו תחושה של דחיה, אכזבה, חשדנות, אשמה ותחושת ערך עצמי נמוך יותר.
חלק בלתי נפרד מזוגיות ממושכת יהיו קונפליקטים טבעיים, הנובעים מערכים ומאמונות שונים ומקיום השגרה היומיומית. הבעיה איננה בקונפליקט, אלא בדרך בה בני הזוג מתמודדים עמו. מריבות בלתי פוסקות, תחושת בדידות, מתח, עויינות וכו', גורמים לתחושת שחיקה וחוסר רצון לתיקון המערכת.
כאשר בני זוג המכוונים לשינוי ולהבנת מקור הקשיים והשחיקה ירתמו לעשייה מכוונת התקרבות, החייאת הזוגיות כולל קרבה ואינטימיות.
טיפול זוגי עשוי לשפר את הקרבה ולטפלת בתחושת השחיקה. יחד עם זאת, בטיפול עולים רגשות ותחושות קשים ויש צורך בחשיפתם במטרה לעבדם. בטיפול ניתן מרחב בטוח, יחסית, המאפשר לחשוף את הציפיות והרגשות ולהתמודד עם רגשותיו וצפיותיו של בן הזוג. טיפול בקשיים הזוגיים עשוי לשפר את איכות החיים ולצמצם את רמת השחיקה גם בתחומי החיים האחרים.