לאחרונה נראה כי יותר אנשים מתלוננים על כמה קשה להם לעשות שינוי. סביר להניח שהלחץ של המגפה תורם לקושי ולצורך להשקיע מאמצים נוספים במרבית תחומי החיים. אבל, מדובר בהרבה יותר מזה.
המחשבה על הנושא מחזירה אותי לעבר הרחוק כאשר הייתה לי בעיה באוניברסיטה וביקשתי להיפגש עם האחראי לנושא. לא זוכרת מה אמרתי, אבל, כנראה, נימת הדברים הייתה שנהגו בי באופן לא הוגן. מה שאני זוכרת באופן ברור עד היום זה את התגובה אליי: "מה גרם לך לחשוב שהחיים יהיו תמיד הוגנים?". תשובה לא אמפאתית אבל מציאותית שגרמה לי להרהר בדברים ולחשוב.
ניתן לשאול את אותה השאלה לגבי מדוע רבים מאיתנו חשים שמשהו לא בסדר כאשר החיים אינם מתנהלים בצורה חלקה, או כאשר הם צריכים להשקיע מאמץ נוסף כדי להתגבר על משוכות החיים: מה גורם לאנשים להאמין שהחיים יהיו אי פעם קלים וחלקים ובלי מהמורות? ברוב המקרים, אנשים המגיעים לטיפול מייחלים שהחיים שלהם יהיו מעט יותר קלים, בעיקר אחרי שעברו ילדות מורכבת, קשה, הורים לא ממש מתפקדים וכו'. האם זה מה שגורם להם לחלום שבבגרותם החיים יטיבו עימם, שהקשיים יתמוססו? סביר להניח. ייתכן והם עייפים מילדות פוגענית, שבבגרותם ליבם חפץ למשהו אחר קל וטוב יותר.
כך או כך לחזור שוב ושוב על האמירה והתחושה "קשה לי…", מייאשת ולא ממש מעוררת מוטיבציה, אם בכלל ישנה כזו. באמירה חוזרת זו, ישנו מסר עצמי לא מודע: "אם קשה לי… עדיף לוותר…". והדברים נעשים עוד יותר קשים. אין ספק שישנם קשיים, מדובר באתגרים שצריך לעבור או למצוא דרך מקורית לצאת מהם בטוב ככל האפשר ולהמשיך הלאה.
חלקים רבים בחיינו כרוכים בקושי ובקשיים. אכן, ישנם דברים רבים אשר מגיעים בקלות, אנו לא תמיד רואים אותם משום שהם באים בקלות. אבל, לצפות שכל החיים יעברו כך, היא פנטזיה שתפגוש את המציאות ותאכזב. הרצון לחפש רק מה שקל או נוח הוא לרוב מקום שבו יש מעט מאוד צמיחה והרחבת יכולות ואופקים. שינוי מגיע ממקום של עמידה באתגרים. במקומות שבהם לא נח וקשה ובכל זאת עומדים באתגרים, גם אם כפי שציפינו – שם מתרחש תהליך העצמה והתפתחות.
החיים דינמיים ומשתנים ואנו נדרשים לשנות ולהשתנות, להתאים עצמנו למצבים חדשים. לשים לב מתי הפחדים וחוסר הביטחון ממה יהיה משתלטים ועוצרים מהתקדמות. השאלה שאדם אינו צריך לשאול את עצמו כשהוא עומד לפני משימה היא: "האם המשימה תהיה קלה?". השאלה צריכה להיות "האם מדובר במשהו בר בצוע ו/או אם וכיצד אתרם ואתפתח מהעשיה?".
ישנם דברים קשים יותר ופחות. יש דברים שנראים קשים לביצוע אבל אם מתבוננים באחרים שעברו זאת, יש סיכוי סביר שגם אתה תוכל לעמוד בכך. חשוב לעסוק פחות בחשיבה על הקושי ולעבור לשלב תחילת ביצוע. להתמודדות עם מה שנראה בתחילה קושי. להעז להתחיל לעשות, הוא צעד חשוב בגיוס כוחות לתנועה קדימה, כולל: לימודים, הסבה מקצועית, לצאת מבית ההורים, לעזוב מערכת יחסים שאיננה טובה וכו'. מרגע שתתחילו, השקיעו את כל מרצכם בהשגת המטרה שהצבתם. השתדלו לא לתת לקושי להחזיר אתכם למקום אליו אתם רגילים ל"קשה".
אחרי עמידה במשימות אלה, תהיו גאים שהיה קשה אבל שווה בדיוק בגלל שזה היה קשה כל כך. .