האם אתה מרגיש משועמם עם בן הזוג שלך? מכיר את ההרגשה שבן הזוג שלך מתחיל לדבר ואתה יודע מה בדיוק הוא עומד להגיד ומאוד רוצה שהוא פשוט יעצור? זה הזמן בו אתה מתחיל לתהות אם כך יתנהלו חייך עד אחרית הימים. אנשים רבים מאמינים, יחסים זוגיים אמורים להיות תמיד הנאה וריגוש – שתי הגישות ראויות לבחינה.
השעמום הוא אחד ממקורות המצוקה בחיינו. שעמום בחיי הנישואין עשוי לגרום לאי שביעות רצון ומתחים. שעמום משקף מרכיבים רבים במערכת היחסים הזוגית וביחסים של האדם עם עצמו, כגון:
דעיכת ההתאהבות הראשונית: השלב הראשון בהתאהבות מבוסס על מרכיבים שיטחיים כמו מראה חיצוני, משיכה מינית, "כימיה" וכו'. אחרי פרץ ההתאהבות מגיעה המציאות המשקפת את התחושה שבן הזוג שהתאהבת בו לא ממש מתאים, לא מעניין כפי שהיה בתחילת הקשר וכדומה. שעמום עשוי לנבוע גם כאשר מתרחשת התרחקות מבן או בת הזוג, בעיקר משום הפחד מפני אינטימיות ותלות.
יש בהתאהבות מרכיבים של "טירוף" היוצר מרחב של אינטימיות וקירבה עוצמתיים שיש אליו געגוע תמידי. בהתאהבות – כמיהה, מאווים, משאלות ופנטזיות מקבלים ממשות ועולה הרצון לבלות את שארית ימיך עם מושא ההתאהבות, מבלי להתייחס לתכונות האמיתיות שלו – ההתאהבות היא בדימוי ובהשלכות שעושים, לא באדם. עם הזמן, ה"טירוף" עובר, ואם אנו ברי מזל, אנו אוהבים את האדם שהתאהבנו בו.
במערכות יחסים חדשות, ב"טירוף" הראשוני, ישנה נכונות לאמץ כל הרפתקה שההיכרות החדשה מביאה איתה. בשלב זה, בני זוג נמשכים לאתגר, חווים רגשות עוצמתיים, מין מרגש, סקרנות, מחשבות ופעולות חדשות. בני הזוג אינם מחוברים לשאלה אם מערכת היחסים תמשך, צרכי בטחון ונוחות בקשר אינם חלק מהשיקולים.
במידה והקשר מתמשך, לאחר השלב הראשוני, בני זוג לומדים להכיר אחד את השני, על תכונותיו המגוונות. הגילויים החדשים וההרפתקנות הולכים ומצטמצמים, נכנסים לשגרה, מתחילים לבסס את הקשר ואת משמעויותיו הרגשיות. החקירות ההדדיות לגבי ההתאמה בין בני הזוג הולכות ומצטמצמות וישנה השלמה עם התכונות הטובות יותר והטובות פחות. זהו שלב עליו נאמר "האהבה עיוורת" – לא רואים באור מציאותי תכונות שמאוחר יותר קשה מאוד לחיות איתן בשלום. בשלב ההתאהבות אחד מקבל את מגרעותיו של האחר, בעיקר משום האמונה כי יש ביכולתה של האהבה להתגבר על כל מכשול ולרפא כל כאב. במציאות, היחסים בין בני זוג לא נשמרים בשיאם כל הזמן. דעיכה כלשהי צפויה תמיד אך לעיתים קרובות מתעוררים קונפליקטים, חלה הידרדרות ממשית המסתיימת בתחושת אכזבה וביקורתיות כלפי בן הזוג. במצבים אלה מבינים שאין הרבה משותף עם בן הזוג והשעמום הופך להיות נוכח ביחסים.
גורמים אפשריים לשעמום בקשר:
פצעי ילדות: קשה להאמין, אך לפצעי ילדות יש משקל רב בתחושת השעמום. רצון וצורך לתשומת לב ותחושת אי ניראות מצד ההורים, נטישה פיזית (כולל חולי ומוות) או רגשית של אחד ההורים, תורמים לתחושת פגיעה וחוסר אמון ביחסים. בריחה מקשר משמעותי הוא מנגנון הגנה הבא להגן על האדם מפני כאב, דחיה ופגיעות שחווה בילדותו. כאמור, טראומה או פצעי ילדות אינם מאפשרים בניית אמון וקירבה אינטימית. ניתוק והתרחקות רגשית אלה מנגנוני הגנה המעניקים תחושת בטחון מפני כאב שכבר נחווה בעבר. קרבה מאיימת מידי ואנשים אלה יעדיפו להיות לבד מאשר להיות קרוב למישהו, לסמוך עליו ולהיפגע.
לחלופין, אנשים שיש או היו להם הורים שהעריצו אותם, את מעשיהם ובכלל את קיום האדם בעולמם, פוגשים בשלב ההתאהבות בן זוג המרגיש ומגיב כמו ההורים – ישנו רצף אידיאלי ומותאם לצרכיו, ישנו מענה לצרכים הנרציסטיים. אך כאשר מערכת היחסים עוברת לשלב בוגר ומציאותי יותר, שבו מפסיקים לראות בבן הזוג מושא להערצה אלא דמות שאוהבים אבל יש גם ביקורת עליה, מתעורר זעם נרציסטי. התגובה הרגשית לזעם נרציסטי היא התרחקות והתנתקות ממערכת היחסים המתבטא בשעמום.
לשעמום יכולים להיות שורשים רבים ולא כולם מפצעי ילדות, לדוגמא:
מאבקי כח הרסניים: ישנם זוגות אשר עוסקים ללא הרף במאבקי כח מייגעים והרסניים המובילים ללופ של משוב שלילי. מאבקים כאלה עשויים להיות על כסף, על משאבי זמן, על העדפות כאלה ואחרות, על הוגנות ביחסים, על התנהגות, על נימוסין וכו'. מאבקי כח כאלה הם נוראיים ועלולים "לחסל" כל מערכת יחסים.
שעמום יכול להיות הגנה מפני חוויה הרסנית. כאשר הנפש איננה יכול להתמודד עם כעס, אכזבה או כאב, היא תחסום רגשות אלה והתוצאה תהיה תחושת שעמום, משום שעמום הוא פחות פרובוקטיבי מלכעוס. כאשר נמנעים לאורך זמן רב מלשוחח "ולהציף" על נושאים חשובים ומהותיים, התוצאה היא שני בני אדם משועממים המתגוררים תחת קורת גג אחת ומנהלים אורח חיים מקביל ולא משותף. כל אחד מהם בורח לפנטזיה על חיים טובים ושמחים יותר, במקום אחר, עם מישהו אחר.
התנהלות זוגית כזו עלולה להתמשך לאורך שנים רבות. במקרים רבים, נישואים דועכים, בעיקר בשל דברים שלא נאמרו. שני בני הזוג נוצרים בתוכם כעס המוביל לאכזבה ולתחושת שעמום. חשוב לדעת לריב, למריבה "טובה" תפקיד חשוב – להביע ולהשמיע תחושות, רצונות, עמדות, אמונות וערכים של כל מבני הזוג.
למרבה הצער, שעמום עלול להשפיע גם על חיי המין. ההתלהבות והתשוקה ההתחלתית מתחלפת בעשיית סקס בוגר שבו שני בני הזוג רוצים לגרום אחד לשני הנאה וסיפוק ולא רק פנטזיה של משהו חדש וכובש. מאחר ומין הוא כל כך הרבה בראש שלנו, מאבקי כח יכולים לגרום לנזקים רבים לחיי המין. בני זוג אינם רוצים או אינם יכולים, בקרבה אינטימית אם הם חווים דחיה, כעס, תסכול ותחושת מאבק מתמדת. לדוגמא: גם אם יש מין בין בני הזוג, פעמים רבות הוא מכני-פיזי בלבד. זאת משום תחושות אלה אינן מאפשרות התמשכות קרבה גופנית אחרי סיום הסקס, בן זוג כועס ילך לישון מיד וישאיר את בן הזוג האחר מתוסכל, כואב ותוהה האם באמת איכפת ממנו וממה שמרגיש?
שעמום כסימפטום: שעמום הוא לא רק תחושה, הוא גם סימפטום.
דיכאון על צורותיו השונות, יכול להשפיע על תחושת חיות (vitality), חיוניות ובמקרים רבים התחושה תהיה דומה לתחושת שעמום. אם זו התחושה, חשוב לקחת אחריות ולבדוק את הדברים, בטרם מאשימים את בן הזוג בשעמום. אדם יכול להיות לא מאושר בעליל בתוך מערכת היחסים שלו. אך יש לשים לב לכך שדיכאון לעיתים קרובות גורם לאדישות או תחושת חוסר אושר בתחומים אשר בעבר גרמו לנו הנאה ושמחה. לדוגמא: אחוז ניכר של נשים חוות דיכאון לאחר לידה (כ-13%). שינויים הורמונאליים עלולים לגרום לדיכאון, האפקט יהיה התרחקות מבן הזוג, איבוד עניין במה שקורה לו בעבודה או בתחומים אחרים, התוצאה היא בן הזוג הפך למשעמם. הפרעה במצב הרוח, (בעיקר אחרי לידה) היא רצינית ומצריכה פניה לטיפול באופן מיידי. אין סיבה לסיים קשר אשר בשלב מסויים היה מלא אהבה, תשוקה, הומור ושמחה, רק בשל תחושת שעמום בתקופה קריטית.
משבר אמצע החיים עלול, אף הוא לגרום לדיכאון. הידיעה, ההכרה וההבנה שלחיים יש גבולות ומגבלות גורם לאנשים להעריך אותם מחדש ויש כאלה הנכנסים לדיכאון. ההבנה שאינך יכול להיות ולהראות צעיר כמו בעבר, אפשרויות שהצטמצמו, הגוף המגיב לגיל – כל אלה עלולים להשפיע ולגרום לתחושת דיכאון. בנוסף, מוות של אחד ההורים, בריאות לקויה הם סוג של "קריאת השכמה" המעוררת לחשיבה ו"חשבון נפש". זה הוא השלב שבו זוגות רבים נפרדים. לא נדיר לשמוע מבני זוג הטוענים שמשעמם להם בזוגיות, שאיבדו עניין אחד בשני. שוב, מקורותיו של שעמום יכול לנבוע מתוך דיכאון ולא בהכרח מריחוק, התרחקות וחוסר עניין בבן הזוג, הדברים מצריכים בדיקה מעמיקה.
האם את/ה בדיכאון? הפרעות רגשיות כמו דיכאון עלולות לגרום לאדם להרגיש אדיש ומשועמם. בין אם סובלים מדיכאון חד פעמי או חוזר, דיכאון אחרי לידה או דיכאון של אמצע החיים, היו מודעים לכך שהרגשות כלפי בן/בת הזוג אינם קשורים למה היא/הוא עושים, אלא קשורים להפרעה רגשית, בה אפשר וצריך לטפל. פנה לטיפול מוקדם ככל האפשר.
לסכום: פרויד טען ש "לפעמים סיגר הוא רק סיגר". אם אתה משועמם בחברתו של מישהו אחר, ייתכן מאוד והוא פשוט משעמם אותך או שמשעמם לכם יחד. אם זהו המקרה, יש מקום לחשיבה מחודשת אודות מערכת היחסים, חיפוש ומציאת פתרונות.
יחד עם זאת, שעמום הוא בדרך כלל הוא סימפטום. מספר רב של בעיות יכול, בסופו של דבר, להוביל לשעמום. אדם עשוי להיות משועמם משום שהוא איננו מסוגל להיות בקרבה מאיימת, בהתחשב בהיסטוריה המשפחתית ובחוויות ילדות.
שעמום יכול לנבוע בשל כעס אחד על השני, על פני תקופה זמן מתמשכת ולהוציא מתוך מערכת היחסים את כל הטוב והחיובי שהיה בה. כמו כן אפשר להרגיש שעמום משום שיש קושי רגשי, כמו דיכאון. מדובר בהפרעה המונעת תחושת חיות, חיוניות, ריגוש, התרגשות, התחדשות ותשוקה.
לכן, חשוב להתבונן פנימה ולראות מה עומד מאחורי תחושת השעמום. אולי זה הכעס המתמשך, מאבק כוחות ארוך ומר. אולי, מדובר בדיכאון. שעמום הוא קריאת SOS שמשהו לא תקין במערכת היחסים שלך.
טיפול יכול לעזור להבין מה באמת קורה לך. האם יש עדיין עניין משותף? לגרום לחידוש הקשר ותחושת האהבה כלפי בן הזוג, כלפי המשפחה. טיפול יכול לעזור למצוא דרך לברוח מהטעונים והטענות כלפי בן/בת הזוג, להתגבר על הצורך בשליטה. סליחה היא חלק משמעותי מעבודה זו. בדרך כלל המאמץ משתלם, ומאפשר בנייה מחודשת של היחסים ושיקום של האמון בין בני הזוג. שעמום בנשואין הוא כמו סדק דקיק על הקיר, שאם לא מטפלים בו בזמן הוא עלול להפוך לאיזור שבר גדול שקשה לתקנו. ברגע שהסדק גדול מידי גם האשה וגם הבעל צללו לתוכו והם מתקשים להיחלץ ממצב של חוסר אונים.
אחד הדברים המופלאים בלהיות אנושי, הוא היכולת לעמוד מהצד ולהתבונן ברגשות שלנו, לגלות שהמצב אינו חסר תקוה כפי שחשבת, שיש מה לעשות.
עצתי לכם בני הזוג, התבוננו במה שיש לכם יחד, התעמתו עם מה שצריך לעבוד עליו. להיפרד או לנסות לתקן אלא אפשרויות בחירה של אנשים בוגרים.
מערכות יחסים הם כמו יצור חי הדורש השקעה לשם צמיחה – ישנן שתי אפשרויות או לגדול יחד או לנבול יחד.