כעסים ישנים וסוגיות לא פתורות עם משפחת המוצא (הורים, אחים) עלולים להכביד על מבוגרים במערכות יחסים עכשוויות – בן זוג או ילדים.
הפצעים הישנים מופעלים מחדש במערכות יחסים עכשוויות ותורמים להעברה בין-דורית של מורשת כואבת. במקום להיות קרבנות של עברנו, אנו יכולים לכתוב מחדש את חיינו והתייחסותנו אליהם, לרפא פצעים בין דוריים ו"להתבגר" ממערכות היחסים מורכבות עם משפחת המוצא.
הנזק הנגרם כתוצאה מהאשמת ההורים גורם להישארות במקום ללא תנועה יעילה קדימה. אחד האתגרים המשמעותיים בגיל מבוגר עם הורים מבוגרים ומזדקנים, הנו צמיחה מהמקום התקוע ומלא האשמה ואשמה. מטלה משמעותית נוספת, בשלב זה, היא מציאת הדרך לחיות לפי ערכיך שלך מבלי לבטל לחלוטין את הערכים עליהם גדלת.
אנשים וזוגות מגיעים לטיפול כאשר הם סוחבים עימם "עניינים לא סגורים" (An Finnish business) עם אנשים מעברם, בעיקר הורים. מהר מאוד מתברר שאנשים חוזרים לדפוסים עליהם גדלו והתחנכו, גם אם אינם משרתים אותם יותר. אצל מרביתנו, הד העבר מהדהד לתוך הקשרים בהווה – זוגיות, הורות, משפחה, קריירה וכדומה.
דוגמה: אדם שהיה או שיש לו הורה ביקורתי, פוגש בן זוג אותו חווה כביקורתי, תגובתו הרגשית תהיה כפולה בעצמתה – ביקורת של ההורה בעבר מפעילה אוטומטית, את התגובה לביקורת בן הזוג בהווה. האדם מזהה את ביקורתו של בן הזוג כקול מהעבר שקשה לו להכילו ומגיב בהתאם.
בני זוג עלולים להרגיש קורבן אחד של השני, כפי שהרגישו בעבר ביחס להוריהם. אנשים נתקעים בכעס ובאשמה מהעבר ומשליכים אותו לתוך הזוגיות. כך קורה מעגל בלתי פוסק של האשמה והשמה נגדית שאינם מסתיימים.
חשוב לעצור את הכעס בשלב שמזהים אותו כהעברה בין דורית – מהוריכם אליכם, מכם לילדכם וכן הלאה לדור הבא. בשל העדר מודעות, התנהגויות עוברות בתהליך כמעט ישיר מדור לדור, גם אם הגרסאות שונות מעט. לאירועים וחוויות שלא עברו עיבוד רגשי, יש נטיה ברורה למצוא את דרכם לתוך נפשם של הילדים בהעברה בין דורית.
הפסקת העברת הכעס לדור הבא מצריך הפרדה רגשית בין העבר לעתיד, מודעות ושינוי תגובה אוטומטית. מדובר בתהליך של הבנה, למידה והפנמה. אחרת, נשארים באותו "ריקוד" כשמהמעגל המשפחתי גדל, ומצטרפים אליו בן זוג וילדים.
חלק מהעבודה האישית והזוגית בטיפול, היא להאיר את המקומות בהם פצעים מהעבר מלווים לחיים הבוגרים והשפעתם עליהם. שינוי מתרחש בעת שלמדים לגדול מתוך פצעי העבר למקום של שליטה טובה יותר בחייך. חלק מהקושי הוא הרצון לשנות את ההורה ולתקן אותו. כשר האדם היחיד אותו אתה יכול לשנות הוא את עצמך. אנו נדרשים להכרה שההורה לא יכול להיות מה שאתה רוצה וצריך שיהיה. קח אחריות על חייך וראה את הוריך כאנשים אמתיים עם פגיעויות ורגישויות ולא רק כ"אבא ואמא" שלך.
"תחשוב על אמא שלך כבת של סבתא שלך…", גם היא הייתה פעם ילדה, איך ועם מי גדלה. מכאן תלמד שאינך יכול לשנות ולשכתב את ההיסטוריה דורות אחורנית, אלא לנסות ליצור בהווה היסטוריה מיטיבה בעצמך, עבורך ועבור הדור הבא. אם נצליח להכיר את ההיסטוריה של ההורה, שגם הוא היה פעם ילד, אולי נצליח לסלוח (לא חייבים לשכוח), למחול ולקבל את המוגבלויות של ההורה.
היה אתה ההורה של עצמך. למד לווסת את מה שאתה מרגיש ומגיב אליו, לא להיות מאוכזב מההורה כשלא נתן לך מה שאתה צריך ורוצה. זהו תהליך מעצים.
לעתים ההורה מוזמן לדיאלוג משותף. לא אחת , ההורים מגיעים בתחושה שהם הולכים להיות מותקפים ומואשמים. חשוב להכין את הפגישה לפני, להרגיע, להיות אמפתי להורה החושש, תוך שיתוף פעולה והסכמה של המטופל. ישנה חשיבות רבה להגיע למקום בו מתרחשת שיחה מאפשרת שינוי והתפתחות מתוך הבנה שהעבר הוא חלק בלתי נפרד מההווה, אבל לא כזה המכתיב את חייך כל הזמן.
קח אחריות על החיים בלי להמשיך לחיות בתחושת "הקרבן הנצחי" שההורים עשו לו עוול. להורים יש את ההיסטוריה שלהם עם משפחת המוצא. רוב, האנשים מכירים, פחות או יותר את ההיסטוריה של ההורה. למד את ההורה כאדם בוגר, הכר במגבלותיו והפסק לתת לו שליטה רגשית או מעשית בחייך, כפי שעשית בילדותך.
אנשים המחזיקים בתוכם את העבר והקרבנות, תקועים במקום מבלי יכולת לנוע קדימה. יש לכך השפעה על כל תחומי החיים. אנחנו היחידים היכולים לשלוט בחיינו, פעולותינו ותגובותינו למענך ולמען הדורות הבאים.