פעמים רבות אנו עושים מעשים המרגיזים או מפריעים לאנשים אשר חשובים לנו. אחד המיכשולים הרגשיים הוא הקושי ולעיתים אי היכולת לומר "אני מצטער".
בתור התחלה, רוב האנשים אינם ששים להודות בטעויותיהם. אנו רוצים להאמין שאנחנו רגישים וקשובים והאחרים הם הבעיה בכך לא הבינו או לא פרשו נכון את כוונתנו. בנוסף, כשמבינים שלא נהגנו והגבנו כראוי לאחר מתעוררים רגשות אשם ובושה על הפגיעה בו. כדי להתגונן ולא להרגיש רגשות אלה, אנחנו נוטים להצדיק את עצמנו ואת התנהגותנו. מערכות יחסים לא יכולות להתקיים ללא הידיעה והכרה שתמיד יהיו שם מחלוקות כאלה ואחרות, לעיתים נפגעים וללא יכולת להתנצל, קשה להמשיך. מריבות ומחלוקות "קטנות" עלולות לגרום למשקעים שיש בהם פוטנציאל להרס היחסים. התנצלות עשויה לבסס מחדש אמון ולכפר גם על מעשים קשים.
הנטיה הטבעית של האדם היא להצדיק את מעשיו, אמירותיו ולאחוז במה שעשה או אמר כאמת אחת ויחידה ומה שנאמר או נעשה, הוא תוצאה של התנהגותו המרגיזה של האחר. הנסיון להצדיק את עצמך כל הזמן ולהסביר את התנהגותך כתגובה נורמלית להתנהגותו של האחר, אינו מאפשר לזהות את הפגיעה והתיקון.
נשאלת השאלה כיצד להתנצל? ובכן, ישנה דרך נכונה להתנצל. התנצלות הנאמרת בצורה לא ראויה, עלולה לגרום לנזק גדול יותר מאשר הפגיעה יצרה. אומנות ההתנצלות היא פשוטה ללמידה ושליטה בה יכולה לסייע בבניית מערכות יחסים טובות לטווח הארוך. התנצלות צריכה להאמר ברגע שהבנתם שטעיתם. דחיית ההתנצלות והמתנה שהסערה תחלוף, נובעת המרצון להגן על עצמנו. לכן, הזמן הנכון ביותר להתנצל הוא דווקא כאשר הכי פחות נוח לנו לעשות זאת.
אחד החוקים הברורים בהתנצלות היא אי שימוש במילים "אם" או "אבל…". לדוגמא: "אני מתנצל על…. אבל קדם לזה…". מילים אלה עלולול לבטל את אפקט ההתנצלות ולבטל את הכנות וההכרה בפגיעה. שמתי לב שאנשים המרגישים אשמים ו"לא בסדר" יתחילו בדרך כלל את ההתנצלות ב"אם את/אתה…" או ב"אבל…". לומר למישהו "אני מצטער שאתה מרגיש כך…" הוא נסיון להתחמק מאחריות.
התנצלות היא לא מעשה קל או נעים, למרות שישנםאנשים אשר מצד אחד,מתנצלים בקלות ובכל הזדמנות ומצד שני, ממשיכים במעשיהם הפוגעניים. הדבר דומה כאילו האדם לא התנצל בכלל. סוג זה של התנצלות בא להרגיע את הרגע אך מסיחה את הדעת מהתמודדות עם הקשיים האמיתיים. מכאן שכאשר אדם כזה יתנצל באמת ובכנות, יהיה קשה להאמין לו.
התנצלות במילים פשוטות, בהירות, כנות וישירות תוך הבעת חרטה אמיתית. יש הטוענים כי התנצלות איננה שלמה אם האחר לא סולח ומוחל לך. לא בטוח שהוא ימחל לך. עצם ההתנצלות היא מעשה כנה ואמיץ מצידך ואינו קשור לכך אם האחר בוחר לסלוח לך או לא, זו זכותו להרגיש כפי שהוא מרגיש. לעיתים הוא צריך להתגבר על כעס וכאב שגרמת לו. כשאנו מבקשים שהאחר יסלח לנו, אנו מבקשים לשים קץ לתחושת האשמה והבושה המלווה אותנו. כאשר אנו כועסים שלמרות התנצלותנו לא סולחים לנו, אנו שוב מנערים את האחריות מכתיפינו ומעבירים אותה אל האחר.
התנצלות היא תקשורת חד צדדית. הכרה באשמה וחרטה מצידך מבלי לבקש מהאחר דבר בתמורה. אינך צריך להתרפס, אלא לקחת בחשבון שעשוי לקחת זמן לתקן את הטעון תיקון. בעיקר אם עשינו או אמרנו משהו מאוד פוגע והרסני למערכת היחסים. חלק מתהליך ההתנצלות הוא להיות מסוגל לשאת תחושה אמיתית של אשמה ובושה (לעיתים לאורך זמן) לנוכח מעשיינו.
נסה לתרגל התנצלות אמיתית. רוב האנשים יכולים לזהות בקלות יחסית התנהגות לא ראויה המצדיקה התנצלות אבל מתקשים לקחת עליה בעלות. ההתנהגות הכמעט אוטומטית היא הצדקה עצמית והסבר מדוע נהגנו כך ומה חלקו של האחר בהתנהגות שלנו. נסה לבודד את חלקו ותרומתו של האחר לסיטואציה והתייחס רק לחלק שלך בה. קח אחריות מלאה לפגיעה שגרמת לאחר. כאשר מתנצלים חשוב לא להעיר על משהו שהאחר עשה, כדי לא לפגוע בכנות ההתנצלות.
בסופו של דבר, האחר יצטרך להחליט אם הוא מקבל את ההתנצלות וסולח. אין זה מתפקידך לדרוש שיסלחו לך. קבל את העובדה שבמקרים מסויימים תצטרך לחיות עם הידיעה שכועסים עליך ולא הצלחת לפייס את האחר.
נושא החרטה וההתנצלות נחקר משך שנים רבות. אחד החוקרים שעסק בנושא דר' אהרון לזר שחקר את הנושא במימדים בינאישיים, בין מדינות ובין עמים (מתוך האתר (www.M.S.N.com מצא שעל מנת שהתנצלות תהיה אפקטיבית, עליה להכיל מספר מרכיבים:
- הכרה בפגיעה ?גם אם הדבר מביך, תתארו לאחר את מעשיכם. ברגע שהדברים ברורים, הכירו בכך שהתנהגותכם לא הייתה ופגעה באחר. אתם אלה שטעיתם ומכאן שעליכם לקחת אחריות.
- הסבר – הסבר מעשיכם באופן כנה ואמיתי, הוא מפתח לתיקון היחסים. הסבר מאפשר לצד שבו פגעתם להבין מדוע התנהגתם באופן בו התנהגתם ומה היה המניע מאחורי הדברים, כדי שהדברים לא יחזרו על עצמם. להסביר אין זו אומר לתרץ.
- ביטויי חרטה כנים ?התנצלות שאין בה חרטה לא סוללת את הדרך לסליחה.
- תיקון נזקים ?התנצלות היא חלק מתהליך שינוי ותיקון. המאצים צריכים להיות סביב נסיון שיקום כבודו של מי שפגעתם בו. כנקודת פתיחה, תשאלו את הצד הנפגע מה עוד ניתן לעשות עבורו. הקשיבו לבקשתו ונהגו לפיה, כדי להעניק לו תחושת כבוד. היכולת להקשיב לרגשות הנפגע, היא תחילתו של תהליך שינוי ותיקון היחסים.
התנצלות היא פתיחת ערוץ חדש והכרה בכך שאיננו מושלמים ותמיד מוכנים לעשות שינוי ולהשתפר.