מה הם המרכיבים לזוגיות וקשרים בינאישיים טובים?
מחקרים שנעשו לאורך שנים מוכיחים שישנם מספר גורמים החשובים לשמירת זוגיות, כגון:
מחוייבות – להיות מחוייבים לקשר שנוצר, לזוגיות ולמחוייבות ברורה לכך שדבר רע לא יפגע ויתערב בתוך קשר זה.
תקשורת – תקשורת מילולית, פתיחות וכנות, השפעה הדדית ועוד. תקשורת צריכה להיות מורכבת מהשפעה הדדית של בני הזוג אחד על השני. תקשורת טובה מביאה בחשבון את הצרכים והרצונות של שני בני הזוג. ללא תקשורת כזו הסיכוי לשרוד הופך להיות קלוש. זוגיות שאין בה תקשורת ראויה אינה מאפשרת צמיחה והתמודדות משותפת עם משימות החיים.
נאמנות – היא מילת המפתח משום שהיא צורך אנושי והכרחי ליצירת מערכות יחסים יציבות ועיקביות.
חוסר נאמנות מוגדר כפגיעה במערכות הקשרים ואינו מאפשר השגת יציבות. נאמנות קיימת ברבדים שונים בחיינו: במקום העבודה, בין חברים, בתוך המשפחה הגרעינית ובמערכת היחסים הזוגית. היא הכרחית לקיום קשר תקין של אמון ובטחון.
הפסיכולוג-פילוסוף א. מאסלו, הגדיר את פרמידת הצרכים של האדם. פרמידה זו מתחילה בבסיסה מצרכים בסיסיים ביותר ועד צרכים גבוהים ונעלים ביותר. הצורך הבסיסי הוא מזון, שתיה, שינה וכדומה, בעוד הצרכים הגבוהים יותר הם צורך בהשתייכות, אהבה, הערכה חברתית וצורך בבטחון.
הצורך בבטחון במערכות יחסים הוא צורך בסיסי, לגיטימי והכרחי כדי להתקיים, לצמוח ולהתפתח בתוך קשר. הידיעה כי מערכות היחסים אותם מקיים האדם יישארו יציבות לאורך זמן, מקנה תחושת בטחון רגשי ופיזי, המאפשר להשקיע אנרגיה במקומות נוספים. תחושת הבטחון מאפשרת התפתחות לאפיקים חדשים, להעלות ולהתקדם בפרמידת הצרכים כפי שהיא מופיעה למעלה. אדם שאינו חש ביטחון במערכת היחסים, ייתקשה להתמודד באופן יעיל עם משימות, אתגרים וקשיים, לפתור בעיות ולהעמיק את הקשר הזוגי.
מאחר והצורך בבטחון ונאמנות הוא בסיסי וחיוני להתנהלות חיינו, בני אדם מוכנים להתפשר על ערכים אחרים כדי לספק צורך זה. לדוגמא: גברים ונשים מוכנים להתפשר על מראה/מצב כלכלי/השכלה וכו' של בן/בת הזוג, בתמורה לתחושת חום, בטחון ונאמנות.
כאשר אנו עוסקים בנאמנות ובטחון, הכוונה הינה לנאמנות רגשית, פיזית, רומנטית, אינטימית, כספית, כלכלית, נאמנות לקשר הזוגי והמשפחתי.
לדוגמא: מרבית האנשים יוצאים למקום עבודה, פוגשים שם חברים לעבודה ונוצר קשר חברי. קשר כזה עלול לאיים על בן הזוג כאשר הוא מזהה מעורבות ייתר והפרה של האינטימיות הזוגית, על חשבון היחסים עם בן/בת הזוג. לעיתים קרובות אפשר לשמוע על "קשר רגשי" שנוצר עם עמית או חבר/ה, כמובן שאין מדובר בקשר אינטימי אבל נחווה על ידי בן הזוג כאיום על הקשר הזוגי. או במקרים נאמנות כלכלית שבו אחד מבני הזוג אינו פתוח לחלוטין עם האחר לגבי הוצאת כספים, החלטות חד צדדיות הכוללות רכישות שאינן מוסכמות על שניהם. ניהול והסתרת חשבון בנק, תוכניות חסכון וכו' נחווה כבגידה לכל דבר ועניין, מדובר בהפרה של ההסכם הרגשי והבסיסי בין בני הזוג. בדיוק כמו עם נאמנות רגשית, המפתח הוא לא לעשות דבר בחשאי ושלא בהסכמת בן/בת הזוג.
במקרים רבים, חוסר נאמנות מצביע על תחושת חוסר בטחון וחוסר יציבות של האדם הפוגע במערכת הזוגית. תחושת חוסר הבטחון נובעת מחוויה רגשית של הפוגע, מהצורך לקבל אישור אודות קיומו מהסביבה. אדם המתייחס לעצמו כמי שלא ניתן לסמוך עליו, ייתקשה לחוות את סביבתו כמקום בטוח ויציב. אדם כזה יתקשה להאמין שהסביבה נאמנה לו והוא משליך על האחרים את חוסר נאמנותו שלו. הוא בטוח שאין לו סיבה לסמוך על האחרים משום. כך הוא מוצא הצדקה רגשית להתנהלותו.
אנשים החווים חוסר אמון ונאמנות רגשית בזוגיות, במשפחה ובעבודה – סובלים מפגיעה שיטתית במערכות היחסים, מפתחים התנהגות חשדנית, עויינת הפוגעת והורסת כל נסיון ולאמון ונאמנות.
במקרים כאלה, רצוי לפנות לטיפול פרטני או זוגי, במטרה לבדוק את מקורות האכזבה, את בסיס התחושה, את מערכות היחסים לאורך החיים וכדומה. המטרה היא לנסות לשקם את מערכת היחסים ולנסות לבנות אמון מחודש. בני זוג שאינם סומכים זה על זה, שאינם מאמינים בכנותו של האחר – יתקשו לנהל מערכת יחסים מוצלחת. הם ימצאו עצמם שקועים ועסוקים בתוך תחושת חוסר בטחון ויציבות, חשדנות אשר ימנעו התפתחות, הגשמה עצמית וזוגית, חווית הצלחה וכו'.
על מנת לשקם בעיות אמון יש צורך בתקשורת פתוחה וכנה בין בני הזוג ורצון לבנות אמון מחודש. כאשר אחד מבני הזוג עשה מעשה שגרם להפרת אמון, רצוי לא להכחיש את המעשה אלא להצטער בכנות על הנעשה ולאפשר עיבוד של הדברים תוך הבעת רצון להזדמנות נוספת, לכך שניתן לתקן את משבר האמון, שניתן לסמוך עליכם שהדברים לא יחזרו ולהחזיר את המצב למקום שהיה בעבר – מקום של אמון ובטחון.
עבודה על בניית אמון מחודש היא תהליכית, מצריכה רצון של שני הצדדים בשיקום מערכת היחסים. עבודה כזו איננה מבטיחה שהצד הפגוע סולח אוטומטית על הפגיעה. אלא מדובר בהבעת רצון לנסות לשקם את המערכת הזוגית. לשם כך נדרשת כנות, מחוייבות, רצון, קבלה והכרה שיש צד נפגע ויש צד פוגע. מדובר בתהליך המאופיין בעליות, מורדות, משברים. אולם, אם קיים רצון ניתן לנסות להשיב חזרה את האמון בטרם נעשיית החלטה חפוזה לפרק את המסגרת. כאשר קיימת אהבה ורצון, שווה להשקיע מאמץ ולנסות לבנות אותה מחדש.