עוד מילה על תקשורת: ללמוד לדבר ולהקשיב.

עוד מילה על תקשורת: ללמוד לדבר ולהקשיב

תקשורת היא מונח שעושים בו שימוש ייתר בתוך אוצר המילים שלנו. הבעיה היא שרוב האנשים לא באמת יודעים מה היא תקשורת טובה. אבל דיבור והקשבה הם כלים חיוניים ללמידה על הרגשות של בן או בת הזוג, כל אלה עוזרים לפתרון קשיים ובעיות שעולות במערכות יחסים. במאמר זה אנסה לשפוך מעט אור על הנושא בחזקת "מוטב להדליק נר אחד קטן מאשר להישאר בחושך".

• יושרה רגשית – צריך לומר את הדברים שאתה מרגיש, חושב, רומז, מפרש וכו' ולקחת עליהם אחריות, גם אם בן הזוג שלך מאתגר אותך ולא מקבל את הדברים שאתה אומר. תתכוון למה שאתה אומר ותגיד מה שאתה מתכוון. לא חייבים להגיד כל מה שחושבים או מרגישים, אבל צריך להיות מדויק כאשר אומרים דברים. לדוגמא: כאשר בן הזוג שואל "משהו מטריד אותך, משהו לא בסדר?" ואתה בוחר לומר "לא, הכל בסדר, כלום לא מטריד אותי…" למרות שמשהו מטריד אבל אינך מוכן ברגע זה לדון בו. זה הזמן לתשובה מדויקת יותר כמו: "משהו מטריד אותי, אבל אני לא יכול/מוכן/רוצה לדבר עליו כרגע". זו היא תקשורת שבה יש הכרה במה שמרגישים לצד הבנה של שני הצדדים שהנושא ידובר, אבל בזמן אחר. זוגות רבים מתעלמים מעקרונות אלה ואחר כך באים בטענה "יש לנו בעיות תקשורת".

• שיח צריך להיות דו–כווני, לקיים דיאלוג ולא מונולוג. תקשורת חד כיוונית אף פעם לא מתייחסת לשאלה אם השומע מבין, מקשיב ו"קולט" מה שרוצים לומר, אמרת את שלך ובזה הדברים מסתיימים. אם זו התקשורת בה הינכם משתמשים, כל מה שאתה יודע זה מה שאמרת ואין לך מושג אם האדם ממול שמע והבין. התוצאה: תסכול, זעם, כעס וכדומה. אבל אם מבקשים משוב למה שנאמר, ניתן להבין גם מה האחר קלט. זוגות רבים על מה אני אמרתי ומה אתה הבנת. פעמים רבות אפילו לא מדברים על אותו הדבר! לעיתים, כאשר מוודאים עם בן הזוג שהמסר הועבר נכון, חושפים תקלה בתקשורת. מבינים שהדברים לא עברו בדרך שרצית שיעברו, שההוראות שנתת לא הובנו כפי שרצית שיובנו, שהצד השני לא ממש קלט מה מבקשים ממנו וכו'. כמה פעמים שמעתם את עצמכם אומרים "אבל אמרתי לך…" רק כאשר מבקשים משוב למה שאמרנו, אנו יכולים להיות בטוחים שהמסר עבר כפי שרצינו שיעבור.

• תאמר מה הוא המוטיב המרכזי של הדברים – אם אתה בעמדת המדבר או המקשיב, צריך להיות ברור על מה מדברים, מה הוא המוטיב המרכזי באמירה, דבר באופן ישיר על הנושא שרצית לדבר. אל תלך סחור סחור. אם לדוגמא, בן הזוג שלך אומר לך "את/ה כל הזמן שואל/ת שאלות וזה מעצבן נורא…" . לפני או אחרי שנפגעים צריך לבחון מה עומד מאחורי המילים הללו. האם אומרים אותם כדי לגרום לאחר להרגיש אשם בשל משהו שלא רוצים שיראו, או אולי משום שמרגישים שעל ידי השאלות האחר רוצה לשלוט בך, אולי כי אין בטחון בקשר וכו'. במענה לשאלות אלה, תוכל להבין את המניע ולהיות מסוגל להמשיך הלאה משם.

• על בני זוג להסכים להיות כנים בתגובה שלהם – חשוב לענות בכנות מה באמת מרגישים. כאשר אתה אומר לבן הזוג שלך "תגיד בכנות מה אתה מרגיש", תהיה מוכן לקבל תשובה אמיתית וכנה, גם אם זה קשה ומצריך בדיקה עצמית – מה בעצם בן הזוג שלי אומר לעצמו ולי. שאל את בן הזוג את השאלות שתאשרנה את הרגשות שלו ושלך.

• הקשבה פאסיבית והקשבה אקטיבית – רוב האנשים הם מאזינים פאסיביים. מאזין אקטיבי צריך לשלוט בשני כלים מרכזיים: להקשיב לתוכן ולהקשיב לרגשות הבאים עם התוכן. לשקף תוכן של הדובר אומר שאתה מקשיב לאדם, נותן לו משוב על מה שהוא אמר ומבהיר לו ששמעת מה שהוא אמר. אבל, אלה הן לא כל העובדות משום שהתוכן הרגשי לא תמיד נקלט. לדוגמא: "היה לי יום נורא, הילד לא הרגיש טוב, הבית היה ריק וצריך היה לערוך קניות, הבוס בעבודה דווקא היום לא רצה לתת לי לצאת…" והצד השני עונה "מה קנית היום בסופר שלא יכולת לדחות למחר…". המסר שהיה יום עמוס נקלט אבל לא המסר הרגשי שהיה יום קשה והדאגה לילד החולה הטרידה בנוסף לכך שהיו מטלות נוספות שקשה היה לעמוד בהם. להיות מאזין אקטיבי (פעיל) המכוון גם למצב הרגשי של האחר, מצריך יותר מאשר רק לשקף את המידע העובדתי, אלא לשקף את התחושות של השותף ולתת תחושה שאתה מחובר רגשית למה שהוא אומר. היכולת לשקף הרגשה, ולא רק תוכן, חיונית להצלחתה שלתקשורת.

• היה מודע למסננים שלך – כאשר אתה משוחח עם מישהו, אינך יכול לשלוט באיך האחר מקשיב לך אלא רק באמצעות המשוב שהוא נותן לדברים שאמרת למה ואיך הוא שמע את הדברים. לכולנו יש מסננים המעוותים, לעיתים, את המסר שהאחר מעביר. להיות מאזין טוב הוא להיות מודע מה הם המסננים שלך. לפעמים מגיעים לשיחה עם אג'נדה כלשהיא ומאזינים לאחר דרך מסנן האג'נדה. מסננים הם בדרך כלל דעה מוקדמת איתה מגיעים לשיחה ובאמצעותה שופטים, דנים, כועסים ומגיבים לאחר. מדובר במסננים פסיכולוגיים היכולים לעוות באופן דרמטי את מה שאתה שומע ומתאים את הדברים למה שאתה חושב, מרגיש ומאמין. לדוגמא: "אני יודע בדיוק על מה היא שוב עומדת להגיד/להרצות/להתלונן…" זה רגע של הפעלת המסננים הגורמים לא להקשיב או להקשבה חלקית ומוסטת.

חשוב למצוא ולהיות מודע למסננים שלך, משום שללא מודעות כזו, התקשורת הטובה ביותר בעולם, תזכה לפרשנות מעוותת.

בנוסף, יש להיות מודע לעוד מספר דברים הפוגמים ביכולת הדיבור ההקשבה שלנו:

• במקרים בה השיחה מאוד חשובה לנו, חשוב לנו שהמסר יעבור באופן ברור ונכון, יש למצוא מקום בו דעת הצדדים לא תהיה מוסחת ותוכלו להקדיש לחלוטין את עצמכם לדיבור ולהקשבה.

• בחר את הקרבות שלך – עם השמע הביקורת הראשונה, אוטומטית הפגיעות וההגנתיות עולה וההקשבה יורדת. אחרי משפט הביקורת השלישי – אין לך פרטנר לשיחה, זה כאילו דיברת לעצמך. לכן, אם משהו באמת מטריד אותך, היצמד לנושא האחד שאתה רוצה לטפל בו, על הנושאים האחרים דבר במועד אחר – "תפסת מרובה לא תפסת".

•  תן לבן הזוג שלך סימנים ממשיים שאתה מקשיב לו, כמו לדוגמא: צור קשר עיין, הנהן בראש, תגיד מילה שידע שאתה שם איתו. כל אלה אומרים לאדם האחר ששומעים אותו, מקשיבים לו, הוא יכול להמשיך והוא לא "מדבר לקיר".

• אל תסווה את הרגשות שלך באמצעות שאלות. "אתה שוב יוצא עם החברים שלך?" כשבעצם מה שאת/ה מנסה לומר הוא שאת/ה רוצה לבלות יותר זמן עם בן הזוג, שאת/ה לא רוצה שיצא בלעדייך וכו'. כאשר המסר נכון ומדוייק, התגובה תהיה נכונה אף היא.

• אל תנטוש את הדיון בטרם הוא מסתיים. כדי למנוע את גרירתו אפשר להגביל מראש את המו"מ, כך ששני בני הזוג יודעים מתי הוא מסתיים.

נטישת אחד מבני הזוג את השיחה נחווית על ידי בן הזוג האחר כנטישה, פגיעה, חוסר כבוד וזלזול.

לדעת לדבר ולהקשיב היא סוג של אומנות בינאישית שניתן ללמוד לפתח ויש תמורה מדהימה לצידה.

*הדברים נכתבים בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד, הם מיועדים לגברים ולנשים כאחד.