מי מאיתנו איננו רוצה לפגוש את האדם "הנכון"? יותר מכך, מרביתנו רוצים שמערכת יחסים כזו תתקיים משך שנים (יש כאלה שיאמרו "לכל החיים"). במקביל, למעלה ממחצית הקשרים הזוגיים מסתיימים בפרידה. מה הן הסיבות העיקריות לכך?
כמובן שאין לעשות הכללה וכל זוג מיוחד וייחודי. יחד עם זאת, ככל שעוברים השנים ואנשים חולקים יחד חיים משותפים, עולים קשיים ומורכבויות שבחלקן טבעיות (שחיקה, לדוגמא) ובחלקן האחר, נובע מתוך הדינאמיקה הזוגית, מבנה ותכונות אישיות. הרשימה איננה מקיפה, אלא מייצגת חלק מהגורמים הנפוצים והמזיקים, אשר בסופו של דבר מביאים לפרידה ופירוק היחסים.
• סוגיית אמון – חוסר או אובדן אמון הוא אחד המרכיבים המשמעותיים הגורמים לנזק ביחסים ארוכי וקצרי טווח. ללא אמון, מערכת היחסים חסרה שניים מעוגני המפתח בזוגיות: ביטחון אישי ובטחון בקשר.
נושא האמון עשוי לכלול בתוכו מרכיבים כגון: קנאה, רכושנות כלפי בן הזוג, נוקשות בלתי סבירה, בגידה רגשית, בגידה פיזית/מינית, מניפולציות רגשיות, חסך באמינות ויכולת לסמוך על האחר. לצד העדר תמיכה רגשית, חוסר אמון כלכלי ומטרות הדדיות משותפות.
אם הינך סבור/ה שהאמון הינו נושא מרכזי במערכת היחסים (או במערכות יחסים קודמות), בדוק אם חוסר האמון מבוסס על ראיות מוצקות (כגון הבטחות מובהקות שלא מומשו), או האם מדובר בעיקר ברגשות סובייקטיביים (כגון קנאה ללא הוכחה). בדוק עם עצמך באם חוסר האמון מבוסס על הוכחה מוחשית או מדובר בחששות לא מוצדקים לכאורה או שלא לכאורה. על זה אמר מרק טווין: קודם כל תהיינה העובדות בידיך, ואז תוכל לסלף אותן כאוות נפשך".
• ציפיות שונות– במסע חיים ארוך ומשותף ישנן מהמורות ואתגרים לא פשוטים. אותם מרכיבים ותכונות שחיברו בתחילת הקשר (כמו: משיכה פיזית, תשוקה מינית, מטרות משותפות, אישיות שונה, רקע אישי ועוד) הופכים לעיתים קרובות לפחות מרכזיים ביחס למציאות ודרישות החיים היומיומיות. במהלך השנים הציפיות והמטרות במערכת היחסים עשויות להתפתח אצל כל אחד מבני הזוג, לכונים שונים ומתחילים להגדיר את חייהם במונחים של "מה אני רוצה" במקום "מה אנחנו רוצים", עוברים ממצב סימביוטי (בתחילת הקשר) למצב של נבדלות ואינדיבידואציה (במהלך השנים). לתהליך זה מספר סיבות:
בחירה ב"אדם הנכון" או בחירה ב"אדם הנכון לעכשיו" – האם בן הזוג שלך רואה אותך כמי שנכון לו לעתיד משותף, או כמי שנכון לו עכשיו? במילים אחרות, עד כמה בן הזוג מחויב לזוגיות ארוכת טווח? כמה אתה מחויב כלפיו לטווח הארוך?
הבדלים או פערים בסדרי עדיפויות בכל הנוגע למערכת היחסים. לדוגמא: ישנם אנשים שעבורם בן הזוג והיחסים עמו (ועם משפחתו) נמצאים בסדר עדיפות ראשוני והם מרכז החיים, אין כמעט דבר חשוב מהם. לעומת זאת, עבור אחרים, מערכת היחסים הזוגית הינה חשובה ומחייבת, אך היא רק מימד אחד של החיים, משום שעבורם ישנם מימדים נוספים אשר חשובים באותה מידה, לעיתים אף יותר.
• הבדלים בהתפתחות של כל אחד מבני הזוג – כאשר אחד מבני הזוג לומד ומתפתח בקצב מהיר מהשני, הדבר עלול לגרום לפערים ואף התרחקות. לדוגמא: אחד מבני הזוג עושה חייל בקריירה ובלימודים בעוד האחר נשאר בבית לגדל את הילדים על כל המשתמע מכך. במקרים רבים, במהלך הזמן, מתחילה נפרדות במעגלים המקצועיים והחברתיים הגורמת להתרחקות וריחוק. בני הזוג מתפתחים לכוונים שונים באופן פיזי, אינטלקטואלי וחברתי.
• סגנונות התקשרות שונים – נושא סגנונות התקשרות הוא נושא מרכזי וממלא כרכים מלאים בספרות המקצועית. (ראה מאמר קודם שכתבתי על "הקשר בין דפוסי התקשרות לזוגיות".
מחקרים רבים מצביעים על תאימות בסגנונות התקשרות בכל הנוגע לאינטימיות, סוגי אישיות וקשר. דפוס ההתקשרות איננו חייב להיות זהה אך הוא צריך להיות כמו "ווסת" בו האחד מאזן את השני ולא מעורר אצל השני חרדות, התרחקות, תלות והימנעות. בזוגיות בה אין בטחון בקשר, עומדים כל הזמן "על המשמר", ערים לכל הדקויות האפשריות.
• קשיים בתקשורת – זו אחת הסיבות המרכזיות בפניה לטיפול זוגי, כמו גם אחת הסיבות המשמעותיות לפרידה וגירושין. ג'ון גוטמן אחד החוקרים החשובים בנושא זוגיות מצא במחקריו שהניבוי היחידי והמשמעותי לגירושין הינו כאשר שני בני זוג חשים בוז וזלזול אחד כלפי השני הבא לידי ביטוי באמצעות שיפוט שלילי, ביקורת צינית וסרקסטית וביטול ערכו של בן הזוג. תקשורת שיש בה בוז פועלת כמו רעל: היא הרסנית, משפיעה ופוגעת אנושות במערכת היחסים.
• נרקיסיזם פתולוגי – הפרעת אישיות נרקיסיסטית מוגדרת כהפרעה בה יש לאנשים תחושה חשיבות עצמית, מחשבות גדלות וצורך עמוק בהערצה. פעמים רבות אנשים אלה מאופיינים בקושי באינטימיות אמיתית במערכת יחסים. ביטויים לנרקיסיזם עשויים לכלול: תחושת עליונות, יהירות, ביטול האחר, מניפולטיביות, אנוכיות קיצונית, צורך מתמיד בהערצה, רגשות שליליים וזלזול כלפי אחרים וכו'. מחקרים מצביעים על כך שאצל אנשים עם רמה גבוהה של נרקיסיזם ישנה רגישות גבוהה לבגידה.
• התעללות ביחסים – לצורך כתיבה זו, התעללות ביחסים מוגדרת כהתנהגות מתעללת באופן חוזר ונשנה. דוגמאות להתעללות עלולות לכלול: אלימות מילולית, כלכלית, רגשית, פיזית, ו/או מינית. כמו כן מניפולציות רגשיות פתולוגיות, נרקיסיזם קיצוני, התנהגות פאסיב-אגרסיב פתולוגית, שליטה ודומיננטיות בלתי נתנים לערעור.
• התמכרות/יות הן תכונות והתנהגויות אשר בסופו של דבר משפיעים על המערכת הזוגית ופוגעים בה אנושות. מדובר בהתמכרות לסמים, אלכוהול, הימורים, מין, קניות וכדומה.
• חוסר עניין משותף, שעמום, קיבעון והתרחקות. כאשר כל המרכיבים הללו הינם חלק ממערכת היחסים שלך, הדברים עלולים לנבוע מכניסה לשגרה שאיננה מאתגרת. במערכות יחסים ארוכות טווח מרכיבים אלה עשויים להתרחש בעיקר כחלק מתסמונת "הקן המתרוקן", שבה הילדים עזבו את הבית וההורים מרגישים פתאום זרים זה לזה, שלא התמקדו זה בזה משך שנים ארוכות.
• נושאים כלכליים – ככל שבני זוג נמצאים ביחסים מחויבים ומחייבים, כך גדלה האפשרות של אי התאמה כלכלית (ביחסים בפרק ב' הדברים מוחשיים מאוד) . במחקרים נמצא שנושאים כלכליים הם סיבה מרכזית להתפרקות ולפרידה. הנושא הכלכלי איננו ייחודי לזוגות נישואים, הוא פוגע בזוגיות בכלל.
קמצנות – גם אם האהבה גדולה, קמצנות כלכלית (ורגשית) עלולים להרוס כל קשר. קמצנות מופיעה בדרך כלל, כבר בתחילת הקשר באופן בה כל אחד מבני הזוג מייחס משמעות לכסף. הקמצנות נמצאת בקשר כל הזמן והיא פוגעת באינטימיות, ביכולת לאהוב ולהתמסר, במשיכה המינית, זאת משום ש"ההתחשבנות" היא חלק בלתי נפרד מהזוגיות ומתחושת הניצול ההדדית.
נושאים כלכליים ומחלוקות כספיות מתחברים לחלק משמעותי של הצרכים הרגשיים והפחדים הפסיכולוגיים העמוקים ביותר שלנו והם נוגעים באמון, בטחון בקשר, כח, שליטה והישרדות.