דרושה יותר מנקודת מבט אחד כדי להתבונן לעומק בדינמיקה הזוגית ובמערכת היחסים.
ראיה דו ממדית היא יכולתם של בני זוג לראות את נקודת המבט של שניהם. היכולת לראות את עצמם, דרך העיניים של השני, לנסות להבין כיצד השותף לזוגיות רואה אותם.
בדומה ל"זום אין" ו"זום אאוט" (zoom-in-zoom-out) במשקפת ובמצלמה – כאשר מתבוננים רק ממרחק אחד, אנו עלולים להחמיץ את הדברים שאינם גלויים, שאנו פשוט לא רואים. ככל שמתקרבים, כמו ב"זום אין", נחשפים לפרטים נוספים, משמעותיים. התקרבות מאפשרת לגלות, לראות ולהכיר טוב יותר את החלקים שאיננו רואים במבט כללי ומרוחק.
מבט לעומק היא היכולת לראות את הרגשות העמוקים המניעים להתנהגות ותגובה, שלך ושל בן הזוג. דינמיקה זוגית הוא אותו חלק שבו שני הצדדים מפעילים אחד אצל האחר דפוסים הניזונים מעצם הקשר ביניהם וניבנו במהלך החיים.
כאשר ישנה הצפה רגשית קשה לעשות "זום אין" ולשמור על איזון. הכל נראה מוקצן ומודגש. הצפה זו גורמת לנרקיסיסטיות זמנית, בו איננו מסוגלים לראות שום פרספקטיבה שאינה תואמת את הפרספקטיבה שלנו. בזמן כזה איננו יכולים לנתח באופן רציונלי את ההתנהגות של עצמנו ושל בן הזוג. הכל מבולבל ומבלבל. לכן, כאשר כועסים, ברוב המקרים, הנטייה היא לחשוב ולזכור את הדברים הגרועים ביותר שהשותפים עושים או עשו ושוכחים את מה שאנחנו אמרנו או עשינו, לפני הוויכוח או אחריו.
מילת המפתח בראיה רב ממדית, היא לא לוותר על נקודת המבט של אף אחד מהצדדים. אין מדובר בויתור, אלא בקבלת מידע יקר ערך במטרה ליישב בין שתי נקודות המבט בעבודת צוות יעילה. גם אם עובדתית אתה צודק נקודת המבט איננה שלמה ללא נקודת המבט של הצד השני. במציאות זוגית, מערכת יחסים מבוססת על שתי נקודות המבט יחד. כשאיננו יכולים לראות נקודת מבט נוספת, אנחנו חושבים, מנתחים ומנחשים על סמך התחושה שלנו בלבד ומטבע הדברים, הדברים אינם מאוזנים.
במצב רוח טוב, גם כשאינך מצליח לראות את נקודת המבט של בן הזוג, יש להניח שניתוח הדברים והניחוש יהיה חיובי. אבל אם חלילה מצב הרוח שלילי, הניחוש יהיה בהתאם. תחשוב שכוונותיו של בן הזוג הן שליליות ונוראיות. ניחושים אלה דומים לנבואה המגשימה את עצמה – כאשר אדם מרגיש רע עם עצמו, הוא בטוח שכוונותיו ומעשיו של בן הזוג אינם טובים. אם האדם מתוח וחרד, הוא עלול להרגיש מאוים ומעורער גם אם אין סיבה אובייקטיבית, וכדומה. כמובן שפרשנויות אלה יגרמו להעצמת המתח אצל שני בני הזוג. ראיה חד ממדית איננה תורמת ליחסים.
כאשר נכנסים לעומקו של קונפליקט או סיטואציה עם עצמנו או עם בן הזוג, אנו עלולים לסבך את המצב באמצעות פרשנויות והנחות שליליות. התמונה הופכת לא ברורה ומטושטשת. המחשבות, ההשלכות, הרגשות והטיעונים הופכים לעיסה שקשה לעשות בה סדר. דברים שהייתם בטוחים בהם, הופכים לספק. מערכת היחסים השלמה נשכחת, כולל הרגשות אחד לשני לפני הקונפליקט, מה הביא לסיטואציה ורגשות נוספים. בפשטות, שוקעים לתוך הדברים ומתעלמים ממצבים אחרים משמעותיים.
עשיית "זום אין" על הסיטואציה, מאפשר ראיית הפרטים קרוב וממורכז, למקד את נקודת המבט ולדייק בה. למצוא את הרגישויות של כל אחד מבני הזוג, את הרגשות השונים המפעילים כל אחד באופן אישי ובאינטראקציה הזוגית. לפעמים הדברים נראים כמו פלא המתרחש בו רואים ב"זום אין" דמויות אשר מרחוק ב"זום אאוט", התמונה מטושטשת וקשה לראות את האדם השלם על מורכבויותיו. בהתבוננות עמוקה אפשר לפעמים לגלות בן זוג מרגש, רגיש, מוכן לשינוי.