למרבית האנשים יש לפחות סיפור אחד של אהבה נכזבת או כישלון בקשר. גם אם איננו עוסקים באופן קבוע בסיבות לכישלון הקשר, השאלה מתעוררת מידי פעם, בעיקר כאשר משהו מתערער בנו.
ישנם אנשים הפוחדים להתאהב ולאהוב. מדובר במנגנון הגנה אשר נועד להגן מפני פגיעה, העשוי להתקיים גם בתוך מערכת יחסים קבועה ומתמשכת. מנגנון הגנה זה הנו סוג של אשליה אשר מעניקה לכאורה תחושה של בטחון ושליטה ביחסים. מאידך, הימנעות מלהרגיש במערכת יחסים, מונעת צורך בסיסי של קרבה ואינטימיות. התשובה להימנעות מקשר רגשי נמצאת בתוך נפשו של האדם אדם, בין אם מודעים ובין אם לא. ובכן, מה מניע את הפחד מאינטימיות? מה מונע מאתנו למצוא אהבה ולשמור עליה, אותה אהבה שאנו מצהירים שרוצים בה? ישנן מספר אמונות המובילות למחשבה ש:
• אהבה גורמת לתחושת פגיעות – כניסה למערכת יחסים היא כניסה לאזור בלתי מוכר וברובנו קיים פחד מהלא נודע. להרשות לעצמנו להתאהב פירושו לקחת סיכון: אנו שמים את מבטחנו באדם אחר, מאפשרים לו להשפיע עלינו – מה שעלול הופך אותנו לפגיעים וחשופים. במצב זה ההגנות הבסיסיות שלנו מאותגרות, בעיקר כאשר מתחילים להתקשר לאחר, אכפת לנו ממנו, בשלב זה מתעורר החשש מפני פגיעות.
• קשר חדש מעורר את העבר – בתחילת מערכת יחסים חדשה, עלולים להתעורר זיכרונות ממערכות יחסים קודמות, כולל בילדות. חוויות העבר משפיעות על הדרך בה אנו מנהלים יחסים עם אנשים בחיינו, כמו גם על האופן בו אנו פועלים במערכות יחסים זוגיות. מערכות יחסים שליליות מהעבר עלולות לגרום לחשש להיפתח בפני מישהו חדש, להתרחק מכל מה שמזכיר קירבה ואינטימיות, ולחוות מחדש כאב ישן. הקושי נוצר כאשר הרצון לאהבה מתקשר לכאב שנחווה בעבר.
• אהבה מאתגרת את תפיסות העצמי הישנות – אנשים רבים מתמודדים עם רגשות שקשה לשנותן. תחושת חוסר בטחון ממשיכה ללוות משך שנים וקיים קושי להאמין שמישהו באמת מסוגל לאהוב אותם. לכולנו יש "קול פנימי" שלילי אשר איננו מסייע לצאת ממקום של חוסר בטחון, ולהאמין שאנו ראויים לאושר. קול זה מופנם בילדות בה נכחו כאב וביקורתיות קשה בה אנו נוטים לאמץ את דעתם של אחרים. כאשר אדם אחר רואה אותנו באופן שונה מאותן הפנמות שליליות, הוא אוהב ומעריך אותנו, הדבר עלול לגרום לאי נוחות והתגוננות משום שהחוויה לא מוכרת לנו ואנו מרגישים "בבית" בחוויה שאיננו ראויים להערכה ואהבה.
• שמחה מגיעה עם כאב – תפיסה בה כאשר חווים אושר ומשמעות אמיתית, לאחריה עלול לבוא כאב, ועצב. ישנם אנשים שכדי לא לחוות כאב נמנעים מלחוות אושר. ההפך הוא הנכון – כפי שאי אפשר להימנע מעצב אי אפשר להימנע משמחה. כשמדובר בהתאהבות, החשש מפני כאב ופגיעה אשר עלולים לבוא עם ההתאהבות, יגרום לאדם להיות זהיר, הססן וחשדן ולא להתמסר לקשר באופן מלא.
• מידת האהבה איננה דומה – לא אחת אני שומעת אנשים אומרים "הוא אוהב אותי ומתלהב ממני מהר מידי ויותר מידי", הם חוששים מפני האפשרות לפגוע באחר במידה ולא ירגישו כמוהו. האמת היא שלעתים קרובות אהבה איננה מאוזנת. בזמנים שונים, אנו מרגישים תחושות שונות כולל כעס, תסכול ואכזבה מהאנשים אותם אנו אוהבים. דאגה מפני רגשות שאנו עלולים לעורר באחרים, מונע מאיתנו לחוות קשר אותנטי. לכן, כאשר פוגשים מישהו ראוי המגלה עניין, חשוב לתת סיכוי לקשר זה, גם אם נוהגים בזהירות ובחשש ולא להימנע ממנו מפחד מפני כאב. הימנעות עלולה לגרום להחמצת קשר שעשוי להעשיר את עולמך.
• קשרים משמעותיים עלולים להרחיק אותנו מהמשפחה – הדברים אמורים בעיקר בפרק ב' כאשר ישנם ילדים ברקע ובעקבות כך חשש שיצירת קשר קרוב עלול לפגוע בילדים (בכל גיל). משמעות קשר איננו ויתור על המשפחה, הילדים. אין מדובר בפרידה פיזית, אלא בנפרדות רגשית שהיא חלק מהתפתחות נורמלית בשלבי חיים שונים, של ההורה ושל הילד.
• אהבה מעוררת חרדות קיומיות – בהתאהבות הסיכוי לאבדן גדל. יש בזה משהו, משום שכאשר אדם חי בגפו, באופן מעשי נראה כי יש לו פחות מה לאבד. ביחסים ההתמודדות היא עם פחד מאבדן בן הזוג ואיבוד עצמנו בתוך הקשר. במקרים רבים, פחד זה מונע מאנשים יצירת קשר וכניסה למערכת יחסים משמעותית. לאנשים אלה תירוצים מעשיים לסיבות מדוע הם אינם זקוקים ומתאימים לזוגיות, בעיקר כאשר היו בעבר חוויות אבדן, כאב ואכזבה. נראה שחלק מהסיבות נכונות, אך ברקע עומד פחד מפני חווית שחווה בעבר כמו בדידות ודחייה.
מערכת יחסים מציבות בפנינו התמודדות עם אתגרים מגוונים. חלק מההתמודדות וביסוס יחסים ארוכי טווח היא הכרה ומודעות לחרדות ולפחדים מאינטימיות וכיצד הדברים משפיעים על התנהגותנו. אנשים רבים ממסכים את פחדיהם בתירוצים שונים מדוע עדיף להם להיות לבד.
ההכרה שמערכת יחסים עשויות להיות גם וגם – אושר אבל גם כאב ופגיעות – היא חלק מתהליך צמיחה ומודעות. אנו אלה שעליהם מוטל לרפא את כאבינו ולהפוך אותנו למסוגלים לקשר טוב עם עצמנו ועם האחרים.
התפיסה שתפקידו של האחר לחולל בנו שינוי ולגרום לנו רק לאושר, תיצור מצב בו נמשיך להתקיים במעגל הימנעות מקשר משמעותי. כאשר אנו משנים צפייה זו ומבינים שזוגיות הוא מסע זוגי מרתק, הסיכוי ליצירת קשר עולה. לעומת זאת, במקרים בהם מצפים שבן הזוג יהיה זה שירפא ויכהה את הכאב שלנו, יש סיכוי קלוש שיצליח במשימה זו. הכאב הוא חלק מה"עצמי" ונוכח בחיינו בזמנים ובעוצמות שונות, זה מה שהופך אותנו אנושיים. אנו עשויים לחוות תחושת רווחה רגשית בעת שיש עם מי לחלוק את התחושות הכמוסות ביותר (לא בהכרח בן זוג) ולא מתוך מתח, כאב ואכזבה אלא מתוך שמחה שיש מישהו "לרוץ אתו" .
https://www.articles.co.il/…/%D7%A4%D7%97%D7%93%20%D7%9E%D7…