למרבית הזוגות יש התחשבנויות כאלה ואחרות בתוך מערכת היחסים. התחשבנויות עשויות להיות סביב עניינים רגשיים כמו: מי אמר למי יותר פעמים מילות אהבה, מי צלצל פחות או יותר, מי מקדיש יותר תשומת לב וכדומה. חלק נוסף ובלתי נפרד הוא התחשבנויות בנושאים יומיומיים, לדוגמא: תורו של מי להדיח את הכלים היום "אתמול אני הדחתי את הכלים… היום תורך…" האחר מתחכם ואומר שהוא זה שלקח את הילדים לרופא בשבוע שעבר… וכן הלאה וכן הלאה. ישנם זוגות שהזוגיות שלהם נראית כאילו הם מנהלים פנקסנות ורישומים אין סופיים של מי עשה מה, מתי, איזה מאמץ וזמן הושקעו.
אך טבעי הוא שיהיו וויכוחים סביב תפקודים יומיומיים. במצבים בהם יש עודף מטלות, התחושה הינה של מאבק תמידי ואין סופי לעמוד בקצב הנדרש לניהול המסגרת המשפחתית. ישנה ציפיה שבן הזוג יבין זאת ויגיש עזרה. למרבה הצער, כנראה שבן הזוג מרגיש בדיוק כמוך וגם הוא מצפה לעזרה.
ישנן משפחות בהם קיימת חלוקת מטלות מובנית ומוסכמת. בנוסף, ברוב המערכות ישנם תפקידים שאחד מבני הזוג טוב בהם יותר מהאחר. לדוגמא: לקחת את המכונית למוסך או לטסט בעוד האחר מבשל טוב יותר. ישנן משפחות בהן ישנו שיתוף פעולה והסכמה בנושאים הכלכליים אך אחד מבני הזוג מתנהל מול הבנקים וכו'. כל אחד ממלא את תפקידו על הצד הטוב ביותר.
כל אותן חלוקות אמורות לסייע בעשיית סדר בתוך השאלה מי צריך לעשות מה, סוג של הסכם בלתי כתוב ביחס לחלוקת תפקידים בזוגיות. אך מה קורה כאשר אחד מבני הזוג, מסיבה כל שהיא איננו יכול לבצע את מה שהוא עושה תמיד ומצופה ממנו להמשיך לעשות? האם בן הזוג האחר מתייחס לזה כאל "פסילה" והוא מלקט נקודות חובה של הפרת ההסכם הבלתי כתוב? או שישנה הבנה שהפעם בן הזוג איננו יכול לעשות את מה שעושה תמיד וצריך להתגייס לעשות במקומו. זו שאלה של גמישות והסתגלות לשינוי בתוך רצף ומציאות החיים.
זוגות אשר עסוקים מרבית הזמן במדידות, ציונים והערכות ביחס לביצועי בן הזוג, מכניסים לתוך חייהם הזוגיים רגשות שליליים אשר, כמובן, אינם מיטיבים עם הזוגיות. יחסים זוגיים אינם שדה משחק בו בני הזוג צוברים נקודות ועונשים. עם זאת, כאשר הדבר מתרחש, גם כשאיננו מודעים לכך, מתעצמת האפשרות לוויכוחים, חשיבה שלילית, יאוש, מריבות וחילוקי דעות עמוקים.
הבעיה בהתחשבנות ו"צבירת נקודות" שהיא הופכת לחלק בלתי נפרד ממערכת היחסים. כתוצאה מכך נוצרת דינמיקה זוגית הגורמת לתחושת חוסר יציבות, כעס, יאוש ותסכול. תחזוקה טובה של יחסים משמעותה להיות פתוח לדבר על הבעיות המתעוררות בזמן הנכון, באופן פתוח וכנה מתוך בגישה חיובית. מה שעוד תורם לתחזוקה טובה של קשר ויחסים בריאים, היא היכולת להתמודד עם שינויים חברתיים, משפחתיים ובין אישיים, כולל גמישות והסתגלות בכל הנוגע לניהול מטלות יומיומיות.
בזוגיות אשר כל עיסוקה היא התחשבנות ופנקסנות, ישנו פוטנציאל ברור לנזק ופגיעה ביחסים. הדבר נובע משום העיסוק המתמיד בשאלה מי עומד "בהסכמים" ומי מפר אותם, כתוצאה מכך נוצר חוסר אמון, אשמה, חשדנות, נוקשות והלך מחשבה שלילי.
אין זה מפתיע שמחקרים מצביעים על כך שזוגות העסוקים במדידות, השוואות וציונים – נמצאים מרבית הזמן במצבים מעוררי מחלוקת ומריבה. ביטויי רגשות ותקשורת הינם חלק בלתי נפרד ממערכת יחסים. מטבע הדברים, זוגות החווים רמות גבוהות של סכסוכים על בסיס יומיומי, סיכוייהם לשביעות רצון מהקשר יהיו קלושים. ככל שהתקשורת שלילית יותר, כך יתגלו יותר בקיעים בקשר.
מכאן שככל שעוצמות הכעס עולות, התקשורת תהיה עויינת ותגרום לשחיקה בתפיסה החיובית של בן הזוג. תסכול וכעס משנים רגשות וגורמים לירידה במוטיבציה לשמר ולבסס מערכת יחסים בריאה, או לתקן את מערכת היחסים הקיימת. משמעות הדבר היא שכאשר מצפים שבן הזוג יאכזב, הוא מאכזב. ככל שהאכזבות מצטברות נבנים יותר רגשות שליליים כלפיו.
אין זה משנה אם קיימות סיבות ממשיות לאכזבה מבן הזוג. התחשבנות מתמדת וצבירת נקודות חובה ביחס ל"הפרת הסכמים" מתישה, שוחקת אינה מאפשרת לטפח סביבה רגשית והתייחסות בריאה ובונה. כאשר בודקים ובוחנים כל הזמן את האחר, כמובן שניתן פרשנות שלילית לכל מעשה שלו. פעולה זו איננה מאפשרת פרשנות מיטיבה וחיובית. פרשנות שלילית מקבעת את תחושת הקיפוח והקורבנות. יש אלה הנוטים לשכוח שיש יותר מפרשנות אחת למצבים שונים – ישנן פרשנויות רבות ומגוונות להתנהגויות שונות. הדבר איננו מרמז על כך שיש להתעלם מהמציאות, אלא מציע לפתוח את האפשרות לפרשנות מיטיבה אשר מסייעת לבסס מערכת יחסים חיובית.
לסיכום: כדאי לוותר על התחשבנויות אם רוצים לשמר את הפוטנציאל הרגשי החיובי במערכת היחסים. ישנה עובדה פשוטה שבמערכות יחסים לא תמיד מקבלים ביחס ישיר למה שנותנים. ישנם אנשים אשר מצפים באופן קבוע להדדיות וסימטריות בהתאמה מוחלטת להשקעתם. גישה זו גורמת לקושי, סבל וקונפליקטים תמידיים בזוגיות. אך כאשר מרחיבים את טווח הפרשנויות, ישנו סיכוי טוב שבטווח הארוך תתפתח מערכת יחסים חיובית וטובה בה יהיה פחות צורך בהתחשבנויות, תתפתח גמישות והסתגלות טובה יותר לשינויים ולמציאות.