כל משפחה אוצרת בתוכה סודות ;השאלה היא מה הסוד ומה השפעתו על האחד והאחרים. כיום, בעידן דיגיטאלי בו אנו חיים, כמעט הכל מדובר, מצולם, נכתב, פתוח ופתוח לעיני כל, אין נושא שהוא "טאבו". בניגוד לעבר, בו הנורמות התרבותיות היו שהכל "נשאר במשפחה" ודבר לא יוצא החוצה, גם אם במציאות הוא היה גלוי לעיני כל. פערים אלה יוצרים בלבול ביחס לסודות ושקרים בתוך מערכות יחסים. בנוסף, ישנה לכאורה הבטחה לריפוי אם נפתח ונגלה את הסוד.
מניסיוני, לספר סודות בזמן, בעיתוי ובאופן לא מבוקר, עלול להיות כואב והרסני לבעל הסוד ולסביבתו הקרובה.
סודות יכולים להיות קטנים וחסרי משמעות, אותם אנו מכנים "שקרים לבנים", אשר לרוב אינם גורמים נזק לאיש. לעומתם, ישנם סודות טראומתיים, כואבים ומשני חיים אשר יש בהם פוטנציאל, לטווח הקצר או הארוך, לנזק לבריאותו הנפשית של הפרט ושל המשפחה כולה. אדם הנושא עימו סוד, חי בחרדה שבמידה והדבר יתגלה יקרה דבר מה נורא ועולמו יתמוטט. הדברים אמורים בעיקר כאשר מדובר בטראומה כמו: אונס, התעללות מינית ו/או פיזית, בגידה, חולי שיש בו סטיגמה וכדומה. אנשים אלה חיים בבעתה, חרדה, בושה ואשמה לנוכח אפשרות הגילוי. אין להם ספק שעם גלוי הסוד תפתח תיבת פנדורה, הדברים יצאו מכלל שליטה, הם וגם הקרובים להם יפגעו. לכן, מפחד שסודם יתגלה הם מתנהלים בתוך מערכות יחסים באופן מאופק, מסוייג, לא ספונטני – מחשש שפליטת פה בלתי נשלטת, עלולה להסגיר את סודם.
ישנם סודות אשר פוגעים בקשר ובאמון בין בני זוג, לדוגמא: כאשר בן משפחה חושד שמידע חשוב נמנע ממנו, הוא עשוי לנסות לגלות את הסוד באופן שיפגע באמון ובפרטיות. לעומתם, יש כאלה העשויים להגיב בשתיקה והתרחקות ובכך להשפיע על כל תחומי החיים, ללא כל קשר לתוכן הסוד. אנשים הנוצרים סוד, חיים בתחושה שעל מנת שסודם לא יתגלה, הם חייבים לשקר. אין מדובר בתהליך רציונאלי, החרדה היא המניע.
רוב הסודות והשקרים (אבל לא רק) הם בתחום המצב הכלכלי, בגידה, פיטורין חוזרים, חולי קשה או כזה שיש בו סטיגמה, מוות לא טבעי, גילוי עריות, התעללות וגרושין העומדים בפתח. משפחה החולקת סוד ומנסה להסתירו באופן הרמטי (כך נדמה לה) מהסביבה, יוצרת קואליציה וסגירות סביב השותפים לסוד. גם כאשר מדובר בבני משפחה קרובים, המשפחה איננה מאפשרת לכאלה שאינם שותפים לסוד, להיות חלק מקואליציה זו. לעיתים קרובות, חיי המשפחה מאורגנים סביב הסוד, העמדת פנים, הסתרה, והימנעות ממצבים בהם הסוד עלול להתגלות. הם אינם מאפשרים דריסת רגל למי שאינו שותף ישיר לסוד. המצב יוצר סגירות וניכור מהסביבה ומטבע הדברים קשריהם החברתיים יהיו מצומצמים ושטחיים – האנרגיה תושקע פנימה ופחות החוצה.
במערכות משפחתיות בריאות, הגבולות פתוחים ומאפשרים הדדיות עם הסביבה הפיזית. הגבול החיצוני צריך להיות מוגדר וברור, על מנת להבחין בין מערכת המשפחה לסביבה, אך יחד עם זאת הגבול צריך להיות פתוח וחדיר להשפעות הסביבה בכדי לאפשר אינטראקציה יעילה והסתגלות טובה של הפרטים לסביבה בה הם חיים.
נשאלת השאלה האם נכון לחלוק סוד, אישי או משפחתי או להמשיך להסתירו? לעיתים ישנה הסכמה שבשתיקה (בין בני זוג או בקרב משפחה) שאין שואלים שואלות, אם לא מספרים, בחזקת "מה שלא יודעים איננו מזיק". הפחד מפני תוצאות גילוי הסוד מניע זוגות ומשפחות לא לחקור ולשאול את מה שהם כבר יודעים או מניחים, באופן מודע או לא מודע.
האם יחסים זוגיים יכולים לשרוד סודות ושקרים? ברור שכן!!!! זוגות יכולים לשרוד סוד ולהתנהל עימו. עלול לקרות שהנזק בפתיחת סוד גדול משמירתו, כולל בגידה שהייתה בעבר והסתיימה. לעיתים דברים מסתדרים עם הזמן ואין הכרח לפתוח ולגלות את הסוד. זוגות חזקים מסוגלים להתמודד עם סוד, אם אין לו השפעה הרסנית על הזוגיות והמשפחה. כך גם הדבר עם משפחה השומרת סוד.
עם זאת, שמירת סוד עשויה להתגלות כבעייתי ומספר סיבות לכך:
שמירת סודות עלולה להרוס מערכות יחסים.
שמירת סודות בתוך נישואים, או כל מערכת יחסים משמעותית, עלולה לגרום לקשיים בתקשורת, התרחקות, הסתגרות, ניכור, כעס, אובדן והרס הקשר ולנזק בלתי הפיך למבוגרים שבקשר, לא כל שכן לילדים.
שמירת סודות עלול להשפיע על חייהם של הילדים.
יש צורך לשקול בזהירות את הדרך בה אנו שומרים סוד מילדים. ילדים בדרך כלל הם מהירי קליטה ועלולים להכנס לחרדה או פחד כאשר מזהים שמשהו רציני מוסתר מהם. התרחיש המזיק ביותר, כפי שלפעמים קורה, יהיה אם אחד הילדים או יותר, מאמין שבאופן כלשהו, הוא אחראי בלעדי לסוד המתרחש בבית.
שמירת סודות עלול לגרום לחשדנות וטינה.
שמירת סודות עלול להצית חשדנות וטינה בקרב בני זוג ובין בני משפחה. כולנו היינו רוצים להאמין שאפשר לסמוך על אנשים הקרובים לנו, שאנחנו אוהבים אותם והם אותנו ולכן תמיד נדע הכל ואין שום סיבה או דבר להסתיר. האמון נפגע כאשר מגלים שהוסתר סוד והדברים מחריפים כאשר מגלים שהסוד הוסתר באמצעות שקרים.
שמירת סודות יכולה ליצור תחושה של מציאות מדומה.
שמירת סודות בתוך משפחה יכולה ליצור תחושה של מציאות כוזבת, במיוחד בקרב ילדים. ילדים לומדים על העולם מהמבוגרים בחייהם. כאשר בסופו של דבר מגלים להם את האמת, הם לא בטוחים שזו האמת כולה. סודות ושקרים משפיעים על ילדים, ללא קשר לגילם. הורים שנוהגים לשמור סודות מילדיהם צריכים לזכור שקיימת אפשרות שהתנהגות כזו יכולה להיות חוזרת ונשנית בדורות הבאים.
שמירת סודות עלולה לגרום לפגיעה בבריאות הפיזית והנפשית.
אדם החושב ששתיקה היא האפשרות הטובה ביותר לכל הנוגעים בדבר, בעיקר בנושאים טראומטיים, עלול לפתח תסמינים רגשיים ופיזיים כגון: עצבנות יתר, סף גרוי נמוך, דכאון, מתח, אשמה, בושה וכן חרדה, כאבי ראש, בעיות עיכול וכו'. במטרה להקהות תחושות רגשיות קשות, יש כאלה הפונים להתמכרויות שונות: אוכל, אלכוהול, סמים, קניות, נקיון וכדומה.
חשוב לזכור כי גם שומר הסוד וגם אלה החיים במחיצתו, כוללים ילדים צעירים, יכולים לפתח בעיות בריאות, פיזיות ונפשיות, דומות.
מה הוא הגיל הנכון שבו אפשר לשתף ילדים בסודות משפחתיים? בחירת הזמן, העיתוי והמקום הנכון לחשוף סוד משפחתי כואב ושיש לו השפעה על חיי הילד, היא משימה קשה עבור מרבית ההורים וחייבת להיעשות ברגישות ובזהירות. ישנם מצבים בהם מומלץ להעזר באיש טיפול שיסייע להורים לבחור את הדרך בה הסוד יסופר לילד.
ילדים צעירים מאוד, אינם צריכים לדעת פרטים על סודות שלא קשורים אליהם באופן ישיר, עד שתהיה לה את היכולת להבין בדיוק מה נאמר להם. בגיל התבגרות, אפשר לשתף בסודות משפחתיים, בהתאם לרמת הבשלות הרגשית של הילד ויכולתו לשאול שאלות.
ילדים המגיעים לגיל הבגרות, זכאים לדעת את מרבית הסודות המשפחתיים שנשמרו מהם ואשר השפיעו ומשפיעים על חייהם, באופן מודע או לא מודע.
באחריות המבוגר למלא את חלקי הפאזל החסרים של ההיסטוריה המשפחתית בהווה ובעבר ואין להתייחס לכך בקלות ראש. כולנו רוצים להרגיש שלמים ולהבין מדוע אנחנו כפי שאנו. סודות מורסתיים שאינם מדוברים עלולים לשחוק את היסודות הזוגיים והמשפחתיים, לעיתים ללא תקנה.